[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מוקדש לעדי, עופר, רן וכל מי שכבר לא יכול לקרוא את זה.. יהי
זכרם ברוך



מתיישבת מול המסך והמילים לא יוצאות. איך מבטאים בכי? איך
מבטאים במילים מה שהלב מסרב להרגיש, מסרב להכיר בו? איך מבטאים
בכמה מילים רגשות ואשליות שנופצו, עולמות שנהרסו, חיים שלא
יחזרו להיות אותו דבר?
איך מסבירים רגש לא מוכר, רגש שהדבר היחיד שהוא גורם לך לרצות
לעשות זה לצעוק? המילה שנתנו לזה היא אבל.    אבל לצערי,
המילה הזאת קטנה על הרגשות שלי, קטנה על בכלל להתקרב לתאר את
מה שהולך אצלי בראש. התמונה שלה לא יוצאת לי מהראש, הפלאש
באק שיש לי שלו מהמועדון מסרב להרפות והזיכרון העמום שלו
הולך ברחוב פשוט נתקע לי בפינה של המוח.
אז איך בכל זאת מתארים? איך מתארים את המסה המטורפת הזאת שיש
לי כרגע במוח שרק מריצה בתוכה את אותן תמונות over and over?
איך מסבירים להמון ענק של אנשים שאולי יקראו ואולי לא יקראו את
הקטע הזה את ההרגשה הנוראית הזאת שיש לך ברגע שמודיעים לך שבן
אדם שאתה מכיר תקופה כזאת או אחרת מהחיים שלך מת בפיגוע? תמיד
חשבתי שזה לא יגיע אלי. כולם תמיד חושבים שזה לא יגיע אליהם,
ובדיוק מסיבה זו לא יודעים איך להתמודד עם זה כשזה מגיע. הרגשה
נוראית של חוסר אונים, של עצב, מרמור, כעס ואני לא יודעת מה
עוד יכול לתאר את ההרגשה הזאת. המחשבה עליהם לא עוזבת אותי
לשניה, היא איתי בכל מקום, מסרבת להרפות ומסרבת להפסיק להכאיב
אפילו לשניה. אולי אין צורך לתאר את ההרגשה הזאת. אולי לא צריך
שאנשים יבינו איך זה מרגיש לדעת שמישהו שאתה מכיר מקרוב יותר
או פחות מת. אולי עדיף ככה, אולי עדיף להמשיך את המשחק של "אני
לא מכיר אף אחד, וזה בטח לא יגיע אלי" כדי לשרוד וכדי לנצח את
הפחד.  אז אתם יודעים מה.. אני מאחלת לכולכם שזה לא יגיע
אליכם.. כי אולי זו הדרך היחידה לשרוד את המצב הזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגידו, כשכתוב
על שקית של אוכל
לכלבים "טעם
משופר", איך הם
יודעים שהם באמת
שיפרו את הטעם?



צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/4/02 17:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מקוריות בשכחה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה