כמו בדילי שנאה
מולחמים  - מעגל אלקטרוני
פרוטון ,אלקטרון
זה נשאר אפלטוני,
קשרתיך חמודה אל שובל ניוטרוני.

ואת לי נשברת - חשמל? לא זורמת.
"עם אחיתופל יצאתי"
"אינקוויזיציה קיבלתי"
"אינואנדו רקדתי,עלומיו כך חמדתי."
"אך אותי כאן שכחת ,כן אני ניוטרון."

ואני ? בבלון ממולא בגז הליום ,אהלום.
ניצוצות של מתכת ככה בלי מסכה,
מפיצים ,מפציצים את בדילי השנאה,
אך הם נשארים מולחמים מולקולית
יד ביד כך נשארנו ,כימיה מיותרת
אהבה לא בשטח ידידות מעוקרת.

אבל כמו האטומים משקלן כך שונה
כך יגמר סיוט שכזה,יד ביד בחלום
ואחר כך פתאום -
כמו אטלנטיס תשקע
כתקופה דימיונית ,ידידות נבוכה...

ואולי תחזרי,בקץ הימים,
במבוכונת קטנה בפיצוץ לא תמים.
גורלך כך ישאר ניוטרון מבודד,
אבל נחזור לאחוז יד ביד...
אבל נחזור לאחוז יד ביד...