איזה דברים הוא עושה לי , הגראס הנפלא הזה, כשאנחנו יושבים כאן
בזולה שלנו, בתוך הואן הישן הזה, איך עלה הרעיון לחנות ככה
במקביל אל הים לשבת בפנים ולפתוח את הדלת האחורית, אני לא
זוכרת אבל זה היה רעיון נפלא ייאמר לזכותי, מביטים כמו מחלון,
אל המים המדהימים, משובצים בצבעים שרק הטבע יכול לייצר, ואין
יד אדם שתדע לשחק כך בצבע,
ואתה מביט אל הים המשתקף בתוך עיני הדבש שלי מאושר כל כך, מודה
לי על שגיליתי לך את הצמח המיוחד הזה "שיעשה אותך שמח", כך
אמרתי לך בפעם הראשונה, "עד שלא ניסית לעשן אין לך מושג מהם
החיים באמת, ולעולם לא תדע איך אנשים וכל שאר, בעלי חיים, וטבע
נראים באמת", ואתה שאפת מלוא ריאותיך קצת נחנק, "אל תוציא
אויר, אל תוציא אויר" אמרתי נשמעת לך כאילו צועקת, איך צחקת
נחנק באושר עילאי מודה שלא צחקת כך כבר מזמן וזה כבר כואב, אבל
אתה מאושר מרחף בין עננים ליבשה, מוכן ומזומן לכל מה שהולך
לקרות ואני ידעתי שאני אגרום לך להבין כמה זה טוב, כמה זה פותח
את הלב ואת הראש, לימים הודית שאתה שמח שהפעם הראשונה היתה
איתי, ואני רק סטלות טובות ידעתי איתך.
ובינתיים כשהשמש שוקעת אט אט מנסים להעלות זכרונות מול ים
ערפילי,מחבקים את הרגע ברוגע ושלווה, חובקים עולם בחיוכים
יודעי רגש, אתה מלטף ושואל אם אני יודעת את האמת , ואני יודעת
רק שאתה אוהב אותי ואני שחכתי אותך, אז בדיוק אתה נשבע שאהבת
אותי כי הבאתי אותך למצבים שאתה לא צריך את הבאנג כדי להיות
מסטול, להפסיק לרדוף אחרי החומר, אלא אחרי היופי, הכרתי לך את
הגראס שלי ואתה הכרת לי את האהבה ששוכנת עמוק בתוכך, בצורה שאף
איש לא יקבל ממך, ואני מיוחדת נפעמת ממך ומעצמי, תוהה איך
עשיתי לך את זה ולמה לא כולם נשבים בקסם הזה שאתה מוצא בי,
אנחנו אט אט טובעים בזכרונות, ואני חושבת על היום הראשון בדירה
שלי, כשדפקת על דלתי, קנית לי מתנה לדירה כוננית עתיקה, ממש
כמו שרציתי, חיבקתי אותך והדלקנו סיגרייה, יושבים על ריצפה קרה
ומעשנים כי זה מה שיש לעשות בבית ריק, שרנו שיר בערבית,
שהמצאנו בעצמנו, ואמרתי לך שאין איפה לכבות את הסיגרייה, ותןך
כדי המשך השיחה אמרת שהמפתחות במגירה השלישית, בזמן כששאלתי
"איזה מפתחות" פתחתי את המגירה ובפנים היתה מאפרה מעץ מגולפת
בצורת זין עם חריטה שעשית בעצמך, "כל הזין, ממני" מה שעשה אותי
מוקסמת ממך, רק כי ידעת איך הכל ייראה ברגע זה ממש.
אז ידעתי, אתה תמיד תשאר בשבילי האיש שעושה לי חשק לצחוק,
והאיש שיפסיק את הכאב במילה פשוטה,
וקראתי לך כמה שורות מהיומן שלי שתבין עד כמה אתה מיוחד, אני
כבר לא זוכרת אותן היום, אבל אלה היו מילים על החבר שהיה ועל
כמה אתם דומים, על אהבה שחשבתי שקיימת רק פעם אחת בחיים,
וכשהכרתי אותך הבנתי שהתבדיתי, אין האהבה האחרונה, תמיד לאורך
כל החיים יהיו אהבות בצורה כזו או אחרת, או שתהיה אהבה אחת
והרבה חיים,  בדיוק בזמן ובמקום שאתה צריך אותם יותר מכל,
ליטפתי אותך וחשבתי שבטח יעבור עוד זמן עד שנתראה ונצרתי את
הרגע האלוהי הזה בליבי, מאמינה שאלוהים אוהב אותי, כי זה בדיוק
מה שהייתי צריכה ממש כאן ממש עכשיו,
עם גבי אל הים הבטתי בעיניך בפעם האחרונה רואה ממש כמוך את
השתקפות הים דרך עיניך הדומעות דמעות של אושר, התרצות, הכרת
תודה.
   אני אוהבת אותך נפשי התאומה איש לא יכול לתת את שאתה נתת
ואיש לא ייקח את אשר יש בינינו, בלב שלם אפשר להמשיך במסע
הנכסף בנבכי הנשמה והלב, עוד חיים, עוד אהבות..
(מנגנת שיר שאהבנו).