פישרית טוש / ועוד אחד... |
רואים ניצוץ של כאב
של חרטה וגעגועים
וכל המילים הגדולות האלה שלא מצליחות להביע את איך שמרגישים
אז אני כותבת לנייר
שלא יכול להסתכל לי בעיניים
ושיכול לקבל את כל מה שיש לי להסביר
על האהבות , והחברות
והחיים שלי שנקטעו,
שאף פעם כבר לא יחזרו
הכל מעורפל ורק דבר אחד ברור
אני רוצה הביתה
והוא רחוק כל כך
אני מרוחקת, והוא לאט לאט נשכח.
אז זה הסיפור שלי,
סיפור בלי התחלה ובלי סוף
סיפור שאני התחלתי
ולא יודעת איך לגמור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|