עכשיו, בשעה שאני עומד ליד המצבה הטרייה, האפורה, הכל מסתחרר
בראשי. המחשבות לא מסתדרות לי. בזיכרוני את עדיין חיה ונושמת.
ליבך עודנו פועם את פעימותיו אשר כל כך אהבתי להאזין להן.
הרי אפילו לא עברה מאז יממה אחת. איך אני אמור להתגבר? בהתחלה
- אני רוצה שתדעי - ניסיתי להיות חזק. בשבילך. במשך כל הלוויה,
כאשר מסביבי אנשים רבים בכו בכאב, אני שמרתי על עיני יבשות ועל
פני מאופקות. לא הוצאתי ולו מילה אחת. מי שהביט מהצד, בוודאי
חשב שאני לא בן אדם. שאין לי רגשות. אבל יש לי.
אני זוכר את היום בו פגשתי אותך - נערה חמודה, יפהפיה, עם
ניצוץ כזה בפנים, משהו מיוחד שעשה לי את זה. ששבה את ליבי. לא
עבר זמן רב וכבר הייתי כרוך אחרייך בכל נימי נשמתי. אך לא היו
לי ספקות באשר למראה שלי ולמעמדי - שניהם בינוניים למדי,
וידעתי במרירות שאני לא הטיפוס שלך, שמגיע לך מישהו הרבה יותר
טוב ממני. אבל הדברים התגלגלו כך שנפרדת מהחבר שהיה לך ("הוא
היה סתם דביל", אמרת אז וצחקת את הצחוק המיוחד שלך - מעולם לא
שמעתי מישהו אחר צוחק צחוק כל כך מלא חיים) ועד מהרה מצאתי את
עצמי אוחז אותך בין זרועותיי. אילו ימים יפים עברו עלינו,
חמודה שלי, אילו ימים. הרגשנו כאילו אנחנו חייבים לכבוש את
העולם, לא לפספס אף שניה, כאילו הזמן שעומד לרשותנו קצוב ומדוד
לימים ושעות ודקות. ואיך צחקנו אז על המחשבה הזאת. איך יכולנו
לדעת שהיא כה נכונה?
השם שלך חרות שם על האבן האפורה, הממורקת. אמא שלך רצתה מצבת
שיש שחור ("שתוכל להתפאר בכבודה בין שאר המתים" צחקה צחוק מר),
אבל אני לא הסכמתי. רציתי מצבה פשוטה, שתשקף את כל מה שאת רצית
- חיים פשוטים ויפים. משאלה כל כך צנועה, שלא זכתה להתגשם.
והמשאלה שלך - החיים הפשוטים האלו - היתה כה קרובה להתגשם!
"תבטיח לי שנתחתן ישר אחרי הצבא," היית אומרת בחיוך, ספק בצחוק
ספק ברצינות, ומתכרבלת בין זרועותיי. ואני הרגשתי אז הכי מאושר
בעולם - ידעתי שאת שלי לנצח.
ולאחר סיום השירות הצבאי של שנינו, קיימתי את הבטחתי - ובלילה
שהיה הלילה הנפלא ביותר בחיי, לקחתי אותך לאישה.
ושנינו היינו כה מאושרים. מי היה מתאר לעצמו שלאחר פחות מחודש
מהיום הזה, בו היית בשיא פריחתך, תילקחי ממני לעד.
איך שהחיים משתנים מהר, אני צוחק צחוק מר.
אני לא צריך אותם יותר. לא בלעדייך.
ברגעים אלו אני מוציא את האקדח, מלטף את הפלדה הקרה בעדינות,
מעביר את אצבעותיי על ההדק הנוקשה. מעיף מבט אחרון בקבר שלך,
במה שנשאר ממך, לפני שאני צונח אל מותי, כדי להתאחד עם נשמתך.
היי שלום ילדה.