השמש זרחה בשמיים
ציפורים התעופפו במרום
ואני רק ישבתי
חשבתי דימיינתי
על איך יעבור לך היום
ואבא יושב, על ספה בסלון
יושב ומזיל דמעה
הוא אף פעם לא בכה
אז מה השתנה?

על מיטה בשקיעה
את שוכבת וחולמת
על עתיד ורוד
שלא תזכי עוד לראות

ודמויות ילדייך אל מול עינייך
עוברות כחלוף היום
מנסה לחייך קצת אבל דרך הדמעות
שום דבר לא יכול לשבור אותך
אפילו אלוהים לא יכול

על מיטה בשקיעה
את שוכבת וחולמת
על עתיד ורוד
שלא תזכי עוד לראות
על חתונה שלא תזכי לרקוד בה

השמש לוהטת, באמצע שמיים  
מטילה איימה על כולם
שורפת אותך מבפנים, מחממת אותך מבחוץ
המסע הוא ארוך, בדיוק כמו חייך
ונגמר בסוף עצוב
אבל סבתא על תבכי עוד
אני עוד אשוב

על מיטה בשקיעה
את שוכבת וחולמת
על עתיד ורוד
שלא תזכי עוד לראות
על חתונה שלא תזכי לרקוד בה
ועליי שלא תראי עוד...