לוקח שוב כדור אקמול,
התוקף שלו כנראה כבר עבר.
ההרוג של היום, אמש, אתמול,
יהפוך עוד שעה לסתם עוד מספר.
עשרים שנה הוא נתן למפעל,
הבוס כנראה עוד וילה רכש,
הילד שבוע ימים לא אכל,
ברוכים הבאים לאסיר החדש!
על משמר המולדת בננו נפלו,
מפקדים מול הקבר יזילו דמעה,
למה הגדר? חבריהם ישאלו,
אותו הגורל, לא אותה אדמה.
אין פלא שעם האוכל את יושביו,
שרק עם מטח הכבוד מתאחד,
נמצא על שפת התהום, ועכשיו
עוד צעד אחד והוא יתאבד.... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.