הולך לי לבד ברחובות חשוכים
מחפש את דרכי בשביל הבודדים.
מעלי שמיים זרועי כוכבים,
מחפש את הכוכב שיזכיר לי אותך.

מנורה מאירה על שביל הבודדים,
ואת לבדך יושבת על ספסל עתיק יומין.
התיישבתי לידך והייתה שתיקה,
הסתכלתי בעיינך היית כה יפה.

רציתי לנשוק על שפתייך הרכות,
להסתכל לתוך עיינך ולומר לך כמה אני אוהב אותך.
אבל מפחד אלייך להתקרב
הלב לא רוצה שוב להשרף.

אהבתי אלייך כל כך עצומה,
אך גשם השתיקה מכבה את להבת האהבה
מה צריך לעשות בשביל להוכיח את אהבתי?
מה צריך לעשות בשביל שאת תאהבי אותי?

נשארתי לבד על ספסל עתיק יומין,
קמתי וצעדתי אל סוף שביל הבודדים.
הכוכבים מעלי נעלמו כליל
ורק הכוכב שלך נשאר זורח מעליי.