הוא רצה בסך הכל בית חם וקצת אהבה. חיפש אותם בבתי זונות
ובבקבוק הוודקה שלו. הם הספיקו לו, הם היו חבריו האמיתיים.
איזה חיים טובים היו לו, זונה ביד אחת ומשקה ביד השנייה, אך אם
אחד מהם היה חסר, וואו, איזו קריזה היה חוטף מייד, לא כדאי לכם
לשאול.
יום אחד, לא יום מיוחד במיוחד, סתם ביום ההולדת השלושים ושתיים
שלו, לא ביג דיל, אין חגיגה או משהו. יום רגיל, הולך לבית
הזונות בוחר לו את זו שנראה לו שתספק אותו הכי לאותו לילה.
לוקח אותה לאיזה בר, שותים שם עד שראשם עובר באסלה פעם או
פעמיים, ואז הולכים הביתה.
מתחילים בדיבור חסר ערך, בסך הכל הוא לא רצה רק זיונים, הוא
חשב שזו גם דרך להכיר בנות. לשלם להן כדי שישכבו איתו ויוציאו
מילה וחצי. מדברים רבע שעה מקסימום עשרים דקות ואז כשהוא קולט
שהוא מעדיף זיון מאשר קשר ממש עכשיו, היה משתיק אותה בהששש כזה
של מורים ומשכיב אותה בפרעות.
והיא כמובן, לאחר שנהנתה משיחה נחמדה של כמה דקות, שידעה שבכל
מקרה הוא לא הקשיב לה, הייתה חייבת לשתף פעולה ולענג אותו. הרי
זה המקצוע שלה... זונה פשוטה, ללא השכלה, בלונדינית, סטריוטיפ
לכל דבר.
לאחר לילה ארוך ומייגע מצידה ומהנה מאוד מצידו הגיע הבוקר,
שמבחינתו אמור להיות הכי קשה ומבחינתה חופש.
היא קמה לפניו ומתחילה להתלבש בבגדים מהערב הקודם, מכינה לעצמה
קפה ומתיישבת ליד המיטה, לא כי אכפת לה ממנו או משהו כזה, רק
רוצה לקבל את הכסף שהובטח לה בערב הקודם. יושבת שם במשך כשלושת
רבעי שעה, וחושבת על כך שאלה הארבעים וחמש הדקות שלפני החופש,
לא חושבת עליו בכלל, חושבת על איך היא תלך עכשיו לקנות לה איזה
בייגלה חם וקפה טרי, לשם שינוי. אולי אחר כך תלך לחנות הבגדים
ותקנה איזו חולצה חושפנית במיוחד, כי יש לה לקוח מאוד מיוחד
באותו ערב, וכל הבגדים שלה כבר לא טובים ללקוחות מיוחדים.
הוא קם ורואה אותה בפוזה של "אני רוצה ללכת, תן את הכסף כבר!",
ונכנס לדיכאון עמוק יותר ממה שהיה לפני שהכיר אותה. הוא עדיין
היה בחלומות שהדרך הכי טובה להכיר אישה טובה, היא דרך בית
הזונות.
הוא קם, מתלבש קלות, רק את המכנסיים מהערב הקודם. הולך לשידה
שלו מוציא ארנק עור שחור מרופט ביותר. מתוכו הוא כסף ונותן לה
אותו.  היא דופקת חיוך כזה, שמאז הוא לא שכח אותו בכלל ויוצאת.

הדפיקות של נעלי העקב שלה ממשיכות להדהד לו בראש, אולי זה בגלל
שהיא הייתה עד עכשיו הכי נחמדה שיצא לו להזדיין איתה, או בגלל
שהדפיקות הידהדו בלובי של הבניין שלו... הוא לא ידע את הסיבה,
אבל בכל זאת היא הייתה הנחמדה ביותר.