מקווה לשרוד את המעבר הזה - בין האין, האסור והיש. אולי אפול
לתהום עמוקה שאין לי תחתית. אולי אטפס על הר של אושר ושמחה
ואולי אמשיך לחיות בפחד מתמיד מן הלא נודע.
היומים חולפים, השעות זוחלות, הסטופר שלי הפך לשעון.
האם אראה שוב סוס רץ בין שיחי היער? האם ארגיש את אש שיריפת
הגופה בבשרי? האם ארגיש אושר, או מחשבה חולפת?
אינני יודע עוד דבר, אני רק מחכה ומקווה. לעלות לי על גבעה,
לשכב על הדשא הרך, להריח את פריחת הפטל.
לחייך חיוך גדול.
ולחלום עליה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.