חורף,יושבת לי מול החלון
יושבת שם קפואה ועירומה,
ואין לי שוקו וגם לא שמיכה
יש לי רק דמעות
עם טיפות הגשם מתמזגות
בהרמוניה מושלמת,לחלוטין מנוגדת
ממך
והגשם ממשיך,וגם הדמעות
ממשיכה לאהוב אותך
ממשיכה לתהות
אתה אוהב אותי?
או סתם מנצל?
מעריך אותי?
או מחבק ומזלזל
אבל עמוק בלב יש התקווה
שאולי,אולי גם אתה
כך יושב מול החלון
וגם אתה קפוא,וגם אתה ערום
ואולי אפילו חושב...עליי
אולי.האמנם? ואולי לא
והדמעות ממשיכות
הן לא מפסיקות
אני אומרת "תפסיקו"-
הן רק מתחזקות
יושבת שם,קפואה ועירומה
ואוהבת אותך
ורוצה אותך
רוצה להיות איתך
והגשם ממשיך...ואיתו הדמעות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.