אפרת בן יעקב / whatever |
נטליה מניעה את גלגלי עיניה, לקלוט עולם, או לא לקלוט..
שעת השפיות-בקושי כבר מזמן חלפה לה, והאור, כך נדמה, מפצה
בקלילות על השברים
הזר כמעט מביט בה, משקפי השמש על קצה אפו, חצי-חצי, שחור-לבן,
יש- אין- יש. יש?
היא פולטת אנחה לא מודעת, חיוך של צער, השלמה.
את עצובה? הוא שואל לפתע, אך היא לא משיבה, חוששת לומר לו,
לזר, חוששת שמילותיה גם הן זרות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|