אמרת לי שאתה רוצה להיות שלי- הסכמתי!,
באהבתנו- האמנתי!,
את מהלכינו- תכננתי!,
כל היום- עלינו חשבתי!
אך אתה- ניצלת אותי!,
לא באמת רצית להיות איתי!

למה?,
למה עשית את זה?,
למה אתה כזה?,
מה יצא לך מזה?
עכשיו אני עצובה,
עכשיו אני כאובה.
למה לא חשבתי על הסוף מההתחלה?!

יום אחד,
יש לי משמעות,
יום אחר,
יש לי רק כינוי שייכות!

אני זוכרת את היום שאלי באת,
אותי, אתה השבעת-
לא לספר לאף אחד עלינו!
שזה יישאר אך ורק בינינו!

למה אמרת לי:
"סיימתי אתך"?
האם זה היה רע כל כך?
אמרת: "בלי שאלות".
למה?, אין לך תשובות?
עכשיו עלי לשאת בתוצאות!
לא הייתי צריכה זאת לעשות!
מתחושת הגעגוע, לא יכולה להרפות!
רגשות אלה, לא יוכלו להשתנות!
אלא אם כן,
אתה תתקן.
תחזור אלי!
תן לי להיות אתך!
הרי תמיד האמנתי בך!
אחרי הכל- התאהבתי בך!

המשחק היה בידיים שלך!
לקחת אותו לך!
שחקת ושחקת בו!
עד שנמאס לך-
ושברת אותו!

כשהיינו שניים-
הסתכלנו זה לזו בעיניים!
הרגשתי את שפתיך,
נגעת בי בכפות ידיך,
הרגשתי את חום גופך-
הייתי אתך!

אמרת לי שאני מושכת.
השתמשת בי- אני מנחשת.
האם באמת התכוונת בי לפגוע?,
האם באמת רצית את לבי לקרוע?

תמיד אהבתי אותך!
תמיד רציתי להיות אתך, שלך.
רואה זאת בחלומות!
עכשיו אני יודעת-
אלו רק אשליות.

תענה לי בכנות-
האם הייתה בינינו מערכת ידידות?
האם באמת נתת לי הזדמנות?
אם כן, פישלתי!
בלהיות שלך- נכשלתי!

האם לקחת אותי ברצינות?,
האם באמת נתת לי הזדמנות?
למה לקחת אותה כל כך מהר?
הרי ממילא,
עליך- לא אוותר!

רוצה הזדמנות שוב!
רוצה שאלי-
אתה תשוב!
אך האם זה אפשרי?,
האם שוב תרצה להיות שלי?
אלא אם כן שיקרת-
עלי לעבוד- בחרת!
ולא היה שום דבר-
ואם היה- זה נמחק ועבר!

האם סיימנו בגלל שלא גמרנו?!

אם הייתי זורמת,
האם עכשיו-
מערכת היחסים שלנו היית אחרת?!
האם האהבה, הייתה ממשיכה-
ולעולם לא נגמרת?

האם עשיתי טעות?
האם זאת אשמתי-
שאתה לא איתי?!
או אולי זה בגללך-
אתה עם הרצונות שלך!
"מהר, מהר, או שעלייך אוותר!"
האם זה היה ניצול?,
האם זה סתם היה זלזול?
או שאולי,
בהתחלה באמת בי האמנת!
האם אותי מתי שהו אהבת???

אני יודעת שהייתה פה טעות!
אך האם תיתן לי עוד הזדמנות?
להמשיך את יחסינו ברצינות?
ואם אני אזרום?,
תיתן לי את טעם האהבה-
שוב לטעום?
או שזה רק בחלום?

האם המגבלות-
חייבות לשבור לבבות???
האם בגלל המגבלות,
הסתיימו כל החלומות?!
האם כל החלומות-
הפכו לזיכרונות?

אותך תמיד אהבתי!
בך, תמיד בטחתי!
לך, תמיד האמנתי.
אך הפעם,
באמת הגזמתי!

האמנתי לך!
האמנתי בך!
אך לא בדיוק הבנתי-
או שזה באשמתך-
שבגללך- אני לא אתך!,
או שזה  באשמתי,
שאתה לא איתי!
האמנתי בשנינו!
חלמתי על אהבתנו!
לא האמנתי שמשהו יפריד בינינו!

עכשיו ברצינות,
האם יש לך פיצול אישיות?
אם כן,
אני רוצה שה"אתה" הטוב-
יהיה איתי תמיד!
ושה"אתה" הרע-
בינינו לעולם לא יפריד!