[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קובי אור
/
הבלדה עליהם

קר שם בחוץ והיא עומדת עם סוודר
מחכה שתבוא ואתה לא בסדר
בגדת בה, השפלת אותה
נתת לה להרגיש שהיא לא מבינה.
היא עומדת ומחכה שאתה כבר תגיע
ואתה, אתה לא, לא מתכוון להופיע
הרסת לה את החיים, שינית לה הרגלים
נתת לה להרגיש שהיא על הפנים.
היא עומדת ומחכה שאתה כבר תגיע
הלב שלה דופק ואתה לא מופיע
דפקת אותה והיא עדיין לא הבינה
לאישה שכזו הרבה יותר מגיע.
היא נכנעת לבסוף, מבינה שאתה זבל
הולכת מהאיזור כאילו הכל בסדר
לא אכפת לה מה איתך, היא פשוט אוהבת אותך
רק מחפשת סיבות כדי לסלוח לך.
היא מגיעה לביתה, עולה במדרגות
בוכה כמו תינוקת שנולדה לצרות
נזכרת בימים שחיבקת אותה
בימים בהם שכבתם וזה היה נפלא.
היא פותחת את הדלת ונכנסת לדירה
הלב שלה דופק, שוב זאת אהבה
הדמעות זורמות לאט, הלב כבר לא יכול
הלב כבר לא מתפקד, הוא רק ממשיך לסבול.
תראה למה גרמת, אדיוט שכמותך
תראה מה שעשית לחברה שלך
היא מרימה סכין מטבח, חושבת על הסוף
מסתכלת על הפח ונזכרת רק בטוב.
היא נזכרת איך אכלתם גלידה בקניון
איך טיילתם בפארק וקנית לה בלון
היא נזכרת איך חיבקתם אחד את השנייה
איך תמיד התנשקתם כשכובתה המנורה.
היא מחליטה שזה הסוף ומניפה את הסכין
היא דוקרת את עצמה שלוש פעמים
פעמיים בבטנה ולאות הוקרה
פעם שלישית היא דוקרת בליבה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני אוהב אותך
המון, עליזה





שלך, לאונרדו
דה-וינצ'י


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/1/01 15:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קובי אור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה