יכולתי לאבד אותך,
צמרמורת עוברת בגופי,
כאשר אני חושב שיכולת לעולם לא לדעת את אהבתי.
זה אולי נשמע קצת מוגזם למישהו בגילי,
אבל כשהלב שלי צנח ידעתי שזה אמיתי.
פתאום הכל נראה מעומם, לא חשוב,
כשהיתה אפשרות שלא אראה אותך שוב.
להגיד? לא להגיד?
אולי זה נשמע קצת מוזר,
אבל לך לא אוכל להגיד שום דבר.
כי את לי חשובה
ואני לא רוצה לאבד את המחשבה,
שאולי תהיהי שלי.
אומנם החוסר וודאות הורגת אותי,
אבל לפחות זאת לא הפגיעה.
כי אם היית פוגעת בי בייתי מת בתוך עצמי.
אולי אני עוד לא מבוגר,
אולי אני עוד לא יודע שום דבר,
אולי מתישהו החיים האלה יראו לי לא אמיתיים,
אבל כדאי לחיות אותם ,
כי אולי אני לא יחיה עוד לעולם. |