עוד פעם יוצאים לבלות, רק אני והיא.
הפעם נלך לאיזה פאב. לא הסכמתי ללכת למועדון שהיינו בו שבוע
שעבר. לא אחרי שהיא הלכה עם איזה בחור והשאירה אותי לבד.
הטראומה שקיבלתי כשנכנסתי לשירותים ולראות אותה על הכיור, עם
החצאית מופשלת והוא בתוכה. זה לא יוצא לי מהראש.
אז לפאב!
התיישבנו, התחלנו לשתות. פתאום הגיע איזה מישהו שהיה לה רומן
איתו בזמן הצבא. הוא מתיישב איתנו, ללא הזמנה.
פתאום אני נשכח, כאילו לא קיים. רק הוא והיא.
היה נורא מעניין לשמוע אותם מדברים על חוויות מהצבא. מספרים
בדיחות פרטיות.
היה נורא כיף לראות אותם מתחילים להתנשק. היה נפלא ללכת לבד
הביתה.

כשהיא הציעה שניסע לפאריז, חשבתי שמדובר רק בשנינו. נורא
שמחתי. מאוחר יותר גיליתי שגם רונה מצטרפת אלינו.
רונה בחורה נחמדה מאוד. היא גם חברה טובה שלי ושל דנה.
אבל פאריז, לא מוותרים.
מכיוון שאנחנו לא עשירים גדולים, החלטנו לשהות כולנו באותו חדר
במלון. הן ביחד על המיטה (באסה) ואני על מזרון על הרצפה.
הימים הראשונים עברו יפה מאוד. כולנו מצאנו מה לעשות, כולנו
מצאנו פרטנרים מעניינים. אבל דווקא לקראת העזיבה לא נרדמתי.
הן חשבו שכן נרדמתי, וכך גיליתי מה קורה על המיטה בזמן שאני על
הרצפה.
אומנם תמיד רציתי לראות שתי בחורות בפעולה. אבל לראות את דנה
ורונה ביחד. זה היה מביך.
את שתיהן ראיתי כבר ערומות, אבל לראות את דנה לועסת את פיטמתה
של רונה, ואת רונה בין רגליה של דנה. בקושי עמדתי בזה.
וגם הפעם ראיתי כמה שאני לא חיוני. בסך הכל גלגל שלישי.

חזרנו לארץ והחיים נמשכו כרגיל. אנחנו יוצאים והיא הולכת.
אנחנו יוצאים, ואני מיותר.
אנחנו ביחד, אבל אני, גלגל שלישי.