New Stage - Go To Main Page


תלשתי את הגבות שלי.
שערה אחר שערה. תלשתי פה ,תלשתי שם. קבוצות שלמות. איבדתי את
הקו. כלום לא הפריע לי, הייתי מאוד מרוכזת, אפילו לא הרגשתי
כאב. תלשתי בלי הכרה.
כשגמרתי, התוצאה הייתה נפלאה.
עיני זהרו באור שונה, חזק יותר.
יש לי עיניים יפות, ירוקות כאלה, והגבות כל-כך הפריעו, אז פשוט
הורדתי אותם. אפילו הקוסמטיקאית שלי, שמתעסקת בדרך כלל ברגליים
,אמרה לי שיש לי עיניים נורא יפות, אבל הגבות צריכות טיפול.
אמרתי לה תודה ושאני אסתדר לבד, ורצתי הביתה לערוך את הניסוי.
אני הרגשתי נפלא, כולם הסתכלו עלי ברחוב והייתי הכי יפה, ילדה
חסרת גבות עם עיניים זוהרות.
כשאימא ראתה אותי ,היא לא הגיבה כמצופה. היא התחילה לצרוח עלי
ולקרוא לי בשמות לא יפים: 'משוגעת ,דפוקה לגמרי, פסיכית, מה
עשית?!'
ועוד כל מיני כאלה. היא אמרה שזה הכל בגלל הטלויזיה שמכניסה
רעיונות, 'ומי בכלל מוריד את כל הגבות?!'
אני חשבתי שהגבות פשוט הפריעו, ככה גם הקוסמטיקאית אמרה.
מחר אני מתחילה כיתה ז' ,ואימא לא מרשה לי ללכת לבי"ס. היא
אומרת שאני אחכה שהם יצמחו, ובינתיים אני מסתכלת כל היום
במראה, בוהה בעיניים היפות שלי, חסרות ההבעה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/5/99 3:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי דרטלר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה