New Stage - Go To Main Page

דלית ספיר
/
אחוות נשים

אני מדממת להנאתי בבית קפה עקר. מחפשת איך לגסוס בשקט בלי
שישימו לב אלי. ואת ? את שמחה. את מאושרת. את קורנת. את כלבה.
תמותי. תמותי כבר עם הארוס שלך. עוד פעם אחת מבקשים ממני
להעביר את המאפרה אני מעבירה לך אותה לפרצוף. ואני לא אכבה את
הסיגרלה. זה הדבר היחיד שמחזיק אותי כרגע שאני לא אתפרק. זה
ותחבושת עם כנפיים. לא יכולת להיות גרוזינית ? אצלם יש סדר
בחתונות. את לא אמורה להתחתן לפני. מה לא ברור בזה ? עשר שנים
את גורסת לי  למוח שאני כמו אחותך הגדולה יותר מזאת האמיתית.
עכשיו זה הזמן לשלם אחות קטנה.

אחות ? שיבוטה קטנה הייתי קוראת לך. יש משהו שלא העתקת ממני ?
זה התחיל בליפסטיקים ואז מייק-אפ, ואז בגדים, שיער, צורת
דיבור, הרגלים מגונים, התמכרויות. את עדיין עם הסיגריות,
המסטיקים והציפורניים, כמו גם הקטע של לאכול עפרונות איפור
בנסיעות. ההתמכרות החביבה עלי. עדיין חוטאת בה מדי פעם. את
הכשרון שלי לגמילה לא העתקת, גברת מדבקות ניקוטין שרואים דרך
החולצה. אני חייבת להודות שזה שזרקת את החבר הראשון, הערס
האלים, לטובת הטעם האינטלקטואלי-יאפי שלי, נראה טוב בהתחלה. גם
אהבתי לראות אותך מזדיינת עם הריבאונדים שלי. הם מקבלים גירסא
מדוללת שחוסכת להם את האטרף של אחרי שזרקו אותם. את נהנית
שחושבים שזאת אני. אפילו צועקים את השם שלי בטח וזה לא מפריע
לך. קצת חולני שאני נהנית מזה האמת. אבל מתי אמרתי שאני לא
חולנית ? ואז את מתחתנת לי. אני אפילו לא יכולה להגיד "עם מי".
הוא היה אקס חביב, לא מספיק לרמה שלי, לא מספיק בקצב שלי. עשי
בו כרצונך. אבל היית צריכה לחכות. הייתי מביאה לך את המאפרה
ישר בפריזורה, אבל הספר שלנו יהרוג אותי. ובו אני תלויה בניגוד
ליצור הניתן להחלפה ששכח את מקומו בעולם. חוץ מזה אני רוצה
שתראי אותי עם הסיגרלה הזאת כל הערב. גם בתמונות.

למה בכלל את מזמינה אותי לזה ? לא יכולנו לשבת לבד במקום בולט
מספיק בשיינקין כדי שתראי איך כולם מסתכלים רק עלי ? הייתי
מספרת לך שניסיתי הרואין בשביל למכר אותך לסמים קשים ולדפוק לך
את החתונה. או משכנעת אותך לאמץ איזה כלב אלים ורירי בתור הכנה
לילד רק כדי לראות שני אנשי חתולים חסרי אופי בוהים בסלון שלהם
בעוד הוא נטרף. בשביל מה אני צריכה את זה ? ועם מי שמת אותי
בבית קפה הזה שאפילו קפה שחור טוב אין בו ? חברות מבית ספר
ששונאות אותי כי השתנית בגללי. חברות מהצבא שעדיין פוחדות
ממני. חברות מהאוניברסיטה שעדיין חיות בצל שלי. ומעל לכולן אמא
שלך. אני עדיין משוכנעת שהיא שכרה רוצח שכיר וזה לא היה "כמעט
תאונת דרכים אקראית" שלוש פעמים באותו חודש. בעצם - מעל לכולן
אחותך הגדולה. האמיתית. גם היא קורנת מאושר, האנאלפבתית משריצת
הילדים שסוף סוף אחותה באה לשאול אותה לגבי משהו אחרי עשר
שנים. בטח היא אפילו באה איתך למקווה.

אני אעביר לך את המאפרה. ולא לכיוון הראש כמו שתכננתי. ישר
לידיים. לא גמרת עדיין את הסיגרלה שלך אני רואה. סיגרלה ראשונה
צריך לשדל אותך ולעודד אותך. זאת מתנה ממני בשביל לזרז את
התהליך. עד החתונה נמכר אותך טוב. מתנת אירוסין הבאתי לך אחות
קטנה. ושהאקס יתרגל לריח של הטבק החזק, כי עד החתונה זה לא
יעבור.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 31/3/02 3:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דלית ספיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה