האיש אשר נשם את נוף כפרו
כי חמצן ראותיו הוא,
האיש שצעדיו באהבה
ליטפו את אדמתו.
עיניו לא שבעו מימרומי הגבעות
להשקיף אל העמק
כציור ענקי
פרוש בין הים וההר,
העונות, כמברשת סמויה
מחליפות את צבעיו.
האיש אשר בהביטו
אל שדה חיטה נע ברוח
ראה את שנותיו
שהיו ותבואנה
שחות ומזדקפות כשיבולי ימיו.
האיש אשר באדמתו
זרעי חיטה טמן,
ואת טובי רעיו.
אם האיש הזה לא אני הוא
הוא כל שרציתי להיות.
נובמבר 2001
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.