דן עדן / בתנור |
תחת גשם מרווה רככי
כבערסל חיטה בשלה המשתחווה לרגלך,
את עיני השקד עצמי;
הנך רואה מה פורים השדות אשר זרעת ודישנת,
ואותי, כלחם פרור,
מסתאב בביצה דרוכה שהותרת אחרייך עם לכתך?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|