הגענו לפאתי  המשק
בשער עצר אותנו אחד החברים
לאן אתם צריכים חברה ?

למאיה אמר נהגי ביבושת
ישר והפניה השניה ימינה
הבית השני משמאל ענה
לנו הקיבוצניק כשמבט מהורהר
בעיניו.  סע פלטתי בכבדות

היי קרה משהו אמר החבר
כשנימה של  חרדה היתה בקולו

לא משהו מיוחד עניתי  לו
אולם הרעד בקולי היה מורגש

פה גרים בכיף מאיה ומושיק
כך בישר השלט בדלת
לאחר כמה נקישות
נפתחה  הדלת
היא זיהתה אותי מיד

עיניה היו מצועפות
  תשתו קפה  

הקפה חימם קצת את הרגשתי
לגמתי לגימות  קצרות ועצבניות

ואז באה השאלה שלא  ייחלתי לה
היית  איתו כשהוא נהרג  .

כן עניתי  לה   למעשה כמעט בגופו הוא
הציל את חיי
סיפרתי לה את סיפור הקרב

והיא היתה צמאה לכל פיסת מידע שרק
יצאה  מפי איפוא איך  וכמה
והאם אוכל לבוא למקום בו הוא נהרג

ולפתע דלת הכניסה נפתחה  
מאיה  שני אנשי  צבא  חיפשו אותך

בפתח ניצב החבר שכיוון אותנו
בכניסה למשק  

תכירו  אבא של מושיק  וזה המפקד שלו
פנתה אל אביו
"מושיק   נפל"  אמרה לו בבכי
הגבר הקשוח  התיישב בכסא
הליט  פניו בידיו  בבכי חרישי

חזרנו ללבנון    

כינסתי את יחידתי
מחר אנו  נכנסים לביירות


כל אותו לילה לא עצמתי  עין
והיה אם עוד פעם ואם
איך אוכל לעמוד מול המשפחות

נכנסנו לביירות  

עשר א" אדום שומע ?
קודקוד נפצע באורך אנוש
מסוק  רופאים  חדר מיון אחיות
הכל היה מבולבל
לאחר שעות של ניתוחים
התעוררתי

אלוהים למה התעוררתי?
למה?