[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זוכר אני איך הייתי כשהייתי
אדם מאושר ואינני עוד
בימים שכאלו אני
צל חיוור של עצמי
נע ונד
שיכור מהיותי
מדוכא
דכאון
אם יובא כמקרה
יש לקחתו בערבון מוגבל
או שמא בערבון מוגבל
כי דכאון יש ויש
ושלי
הוא לא דומה לאף דכאון אחר
שלי קךיני
ואני מטופל בכדורים
אני חש מין
כאב , מעצם היותי
אני
אל אלוהים , אתחרט על כך בבוקר
על היותי מין ליקירקן שוטה ושותה
שכזה
על כל כוס וודקה שתשתה גם למחרת על כל
שיחת טלפון עם האהובה משכבר
והאהובה שתהיה
כל פלירטוט
כל מגע
וג'מוס וייתר הדברים
שחרזתי עליהם
איפה אני , ואיפה מי שהייתי?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבא שלי ערומקו
-לו, ערומקו-לו
האבא שלי.
לולא היה הוא
ערומקו-לו, לא
היה זה האבא
שלי.





אפרוח ורוד
משכנע את חבריו
לגנון לעזוב את
"לכובע שלי שלוש
פינות" ולעבור
למשהו חדש.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/3/02 17:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכה בן-מאיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה