|
השחר עולה השמים זורחים
לעולם את היום פותחים
משדות יערות והרים
קרני השמש מציצים
נהרות ונחלים מימיהם אצים רצים
חיות ואנשים צימאונם מהם מרווים
הרוח לוטפת בצמרות העצים
והפרחים בתפרחתם מתגאים
הים רוחש אדוות גלים
דייגים רשתות דגה מקפלים
בערים האורות כבים
פועלי הלילה לביתם ממהרים
לעובדי הבוקר מקומם מפנים
סימני לילה אחרונים נמחקים
מפני היום נסוגים נמוגים
הרחובות נמלאים אדם
תנועה ותזזית הופכים למרקם
ואתה הקטן בוהה ביקום
עומד תוהה במלחמת קיום. 21/03/02 |
|
|
מי שבא אלי
הביתה ולא מביא
לי מתנה, אני
חושב שהוא בעצם,
קצת בן זונה.
יהודה אטלס מספר
לנו בכיתה ג'
בפגישה בבית
ספר, על שיר
שבסוף החליט
לצנזר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.