תמונה ראשונה.
כלה בשמלה לבנה ומנופחת יושבת עם רגליים משולבות על קצה
האמבטיה בחדר בית מלון מפואר ומעשנת סיגריות בשרשרת.
לפני דקה מחתה את הדמעות, כשגילתה ששמלתה מסורבלת מדי מכדי
לברוח דרך החלון שבחדר האמבטיה.
היא מכבה ביאוש את הסיגריה וקמה ממקומה.
תמונה שניה.
הכלה ניגשת לשולחן האיפור המאולתר שבחדר בית המלון ומפרקת את
התסרוקת עליה עמלו שעות מיטב מעצבי השיער. היא מברישה את שיערה
ואוספת אותו בפשטות. כדי שהלבוש יתאים לשיער, היא נאלצת להחליף
את השמלה בג'ינס וגופיה. היא ניגשת לדלת ומבקשת לקרוא לחתן
המיועד.
תמונה שלישית.
חתן בטוקסידו וכלה לשעבר בג'ינס יושבים דוממים בחדר בית מלון
מפואר. הוא על המיטה, היא על כיסא בקצה החדר. על פניו מבט
המום. על פניה הבעה של הקלה.
כדי שהאגו שלו לא יפגע, היא נשארת בחדר ומחכה שהוא יעזוב אותה.
הוא מתקרב אליה, מעביר ידו בשיערה ומנשק אותה נשיקה אחרונה.
אח"כ לוקח צעד לאחור, מסתובב ויוצא מהחדר.
תמונה רביעית.
הנוסעים האחרונים מתבקשים לעלות לרכבת. רווקה בג'ינס וגופיה
עולה במהירות ומתיישבת בתא בודד. היא משעינה ראשה על החלון
ומחפשת בין ההמון בתחנה בחור אחד בטוקסידו. הרכבת נוסעת.
תמונה חמישית.
בשעה לילה מאוחרת היא מתעוררת בבהלה. מולה עומד נער במדי סדרן
המבקש כרטיסים לביקורת. הבחורה פותחת את ארנקה, מזיזה טבעת
אירוסין לצד ומגישה לידיו את ההוכחה לכך שברחה מחייה. הוא
מחייך בהבנה.
תמונה שישית.
הרכבת מאיטה והבחורה קמה ממקומה. לפנות בוקר היא יורדת מרכבת
זרה לעיר זרה, כשכל עולמה מתרכז בארנק עם טבעת ופיסת נייר ובה
כתובת של המשך חייה.
תמונה שביעית.
עם האור הראשון היא מגיעה לכתובת המיועדת. היא מביטה בבית השקט
והרדום ובודקת שוב את הכתובת הרשומה על פיסת הנייר שבידה. היא
נוקשת בהססנות על הדלת ומחכה.
את הדלת פותח בחור עם שיער מבולגן ועיניים ישנוניות. הוא מרכיב
באיטיות את משקפיו ומביט בבחורה שמולו. לאחר דקות הנמשכות כנצח
היא מחליטה להרים את ראשה ולהביט בו בחזרה.
תמונה שמינית. פלאש-בק.
שני ילדים שזה עתה סיימו את שנתם האחרונה בתיכון עומדים ליד
המדרגות הנעות בשער בשדה התעופה. הוא עם תרמיל, היא עם ממחטה.
הוא לא הולך לחזור, היא חושבת בינה לבין עצמה ומנסה לזכור אותם
כך, בשיא פריחתם, בשיא האהבה.
תמונה תשיעית. פלאש-בק נוסף.
שנתיים אחרי השחרור היא מקבלת מכתב ומגלה שהוא חזר. היא ניגשת
לשולחן הכתיבה ומעתיקה את הכתובת מהמעטפה על פיסת נייר
מאולתרת. היא מביטה בטבעת האירוסין שעל אצבעה ומחליטה לזרוק את
הנייר. רגע לפני שהיא משליכה אותו לאשפה היא מתחרטת, מכניסה
אותו לארנקה ויוצאת מהחדר.
תמונה עשירית. כבר לא פלאש-בק.
בחורה בג'ינס ובחור בפיג'מה עוד עומדים בפתח הבית. הוא מחייך,
כמו שחייך לפני שנסע. היא בוכה, כמעט כמו שבכתה בשדה התעופה.
"את עושה משהו היום בערב?" הוא שואל. "חשבתי לעבור דירה" היא
עונה.