לפעמים, כשאני לבד במיטה, וכבר סגרתי את האור,
אני מנשק אוויר.
והעניים עוד פקוחות והראש עוד די צלול, והוא לי מזכיר
שאין כאן אף אחת. ואני מוכן לוותר לה גם על הצד שליד הקיר
אם רק תבוא אותה אחת שאני מנשק באוויר.
אח"כ בא החלום ואני כבר לא תמיד זוכר
אם היה זה היום או אולי בזמן אחר
אם היית זאת את ואולי שמא היא
ואולי בכלל זאתי מהחלום השני.
לפעמים, כשאני לבד במיטה, ונרדמתי בלי לסגור את האור,
אני מסתיר עם הספר את הצד של המנורה.
כדי שלא אפקח בטעות עיניים ואז אני פתאום אראה
שאת מי אני מנשק אני בכלל לא רוצה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.