מולדת היא לא תמיד רק ארץ-מולדת.
לפעמים היא דבר אישי יותר, גדול יותר, נעלה יותר.
לפעמים היא בחירה; לפעמים היא יצירה.
לפעמים היא לא רק שורשים ונחלת אבות,
אלא בעיקר עלווה ופארות וצמרות ופריחה
של בנים ובני-בנים.

הנה כמה פנים נוספות של מולדתי.


1. כאחד האדם

אבות אבותיי
נבחרו להיות עם סגולה

הוריי
הרבה שנים אחר-כך
הרגישו שהם עם

ואילו אני
חליתי והייתי כאחד האדם

ואני חושב עברית


2. מולדת

אני בחרתי בנביאים אחרונים
אתם במלכים

כבר אז לא בדיוק הסתדרנו אלה עם אלה


3. ארץ הבחירה

לשוני היא בעיקר
עברית של אהבה של
מחשבה ושל כאב
עברית של ים.
ממול,
על יד,
עברית של בערות ושל
שנאה
של התנשאות ופחד
וכל מה שסביבם.

כל ימיי אני לומד עברית
כל לילותיי שב וזוכר:
היא אדישה
אפילו מתנכרת -
עד שאתה בוחר


4. הרי אני

משפחתי
חברים מספר
עמיתיי וידידיי מאז ומכאן
אלפי תלמידיי
כל מה שכתבתי לכולם ולעצמי
והעברית
מולדתי