בועות סבון מרחפות
קשית בפה קטן נופח והסבון עולה גדל ומתנפח
ומשתחררת הבועה מהקשית
ומרחפת ועולה
יפים צבעיה שמן הקשת שאלה
ולעיתים כך באויר
שתי בועות חוברות ביחד
לבועה אחת גדולה
ואז יפה היא שבעתיים
אט נעה ועולה עוולה
מה מתרחש בתוך בועה
גם אם נחקור זאת - לא נדע.
רק החוץ נדע נכיר
נוכל לומר רק
צבעונית היא ויפה
אולי נאמר גדולה היא או קטנה
אך עד אשר נספיק לחקור
למצוא מה בתוכה
והנה התפוצצה, ועל משטח חלק נשאר  רק רישומה
כמו טבעת קטנטנה
כמו מצבה
אשר תעיד כי כאן היתה בועה..
....ממש כמו האדם תחילה גדל ומתפתח
ומאמו הוא משתחרר
ומהלך הוא בבתוכנו, לומד פועל ומדבר
ולעתים אל עוד אדם הוא מתחבר
ואז הולכים בינינו שניים
ומקימים הם יחד משפחה
ואת שניהם אופף האושר כמו בועת סבון שקופה
מה מתרחש בלב אדם גם אם נחקור זאת- לא נדע
נוכל לומר רק הוא נחמד, אדם חכם, או איש רעים
אך לא נספיק אותו לעומק  להכיר כי עד שנתפנה לכך מכל טרדות
יומנו
נביט פתאום ונווכח כי כבר האיש  איננו.
רק רישומו נשאר טבוע בתוכנו
כמו  בועה שהתנפצה
ועל משטח חלק  של מצבה
באותיות של דפוס נחרת זכרו
ובלבנו החללל אשר נשאר
מטביע חותמו.