איש המנעולים רחוק עכשיו, הולך ודק
נקודה קטנה
אשר אני אליה מתנקזת
ובפתח הנסדק
כבר מחלידה בי סכנה
מפורזת, פצע מהודק אני
עודי נחרדת:
איך הפקדתי בידיה השלוחות
את כל המפתחות?
חריכות בלתי מפותחות, תשלילי צללים
מיטלטלים בסגור כאב צרור, ארור
ואחרון,
וכמו ענבל שבור
הצעדים מצלצלים במסדרון
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.