[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אסי חלפון
/
סרטו של אברהם זפרודר

מי שרצח את קנדי לא לקח בחשבון את אברהם זפרודר.
בקרוב כל המחלוקות על מי שרצח את הנשיא קנדי ייפתרו, אני הולך
לגלות מי הרוצח האמיתי, אם הוא לי אוסוולד או איש ממשל זדוני.
אני אישית דוגל באפשרות שהממשלה רצחה את קנדי והפילה את התיק
על אוסוולד, לי אוסוולד היה שעיר לעזאזל. עכשיו אני אוכיח
לעולם שלי אוסוולד הוא חף מפשע, אני אוכיח לכולם שהייתה פה
מזימה מרושעת של ממשלת ארה"ב להרוג את הנשיא קנדי, אני אוכיח
לכולם...
זה לפחות מה שחשבתי, אבל טעיתי.
טוב, אתם בטח לא מכירים את הסיפור על הרצח קנדי וכל השערוריה
שמסביב לזה אז אני אתן לכם הקדמה קצרה: בשנת 1963 בשעה שהנשיא
ג'ון פ. קנדי נסע במכוניתו הפתוחה בשיירת המכוניות הוא נורה
ומת. הרצח התבצע לעיני מאות אנשים שעמדו בשולי הדרך ונפנפו
לנשיא לשלום. הנשיא נלקח לבית החולים אך כל נסיונות ההחייאה
כשלו, מספר שעות לאחר הירי הוכרז הנשיא כמת.
במחסן ספרים בקרבת מקום נמצא רובה ליד חלון שהשקיף על מכוניתו
של הנשיא, על הרובה נמצאו טביעות אצבעותיו של לי אוסוולד שעבד
במחסן הספרים ועל הרצפה נמצאו שלושה קליעים. אוסוולד נעצר
והובא למשפט שבו הוא הכחיש כל קשר לרצח קנדי, יומיים לאחר
מעצרו כשהובל פעם נוספת לבית המשפט נורה אוסוולד ע"י אלמוני
ומת. כולם חשבו שהסיפור נגמר אך מספר שנים לאחר מכן החקירה
נפתחה מחדש עם עדויות מרעישות שסתרו את העובדה שאוסוולד הוא
הרוצח האמיתי.
עובדה מס' 1: האנשים שעמדו בקהל וחזו ברצח אמרו שהיריות הגיעו
מכיוון אחר לגמרי ממחסן הספרים, וכולם שמעו יותר משלוש יריות
בבירור.
עובדה מס' 2: אוסוולד נצפה כשהוא הולך לקנות שתייה בזמן הרצח
עצמו, כנראה שבזמן זה הושתלו הרובה עם טביעות אצבעותיו ושלושת
הקליעים.
עובדה מס' 3: לאחר מותו של קנדי ביצעו רופאים נתיחה שלאחר
המוות ותוצאותיהם היו שלי אוסוולד אינו הרוצח לפי כיוון פגיעת
הכדורים. לאחר פרסום תוצאות הנתיחה ביקרו אצל הרופאים מספר
אנשי ממשלה ובמפתיע הרופאים שינו את דעתם בקשר לרצח, כשנשאלו
מי היו המבקרים ומה רצו סירבו הרופאים לענות.
עוד ראייה חשובה במשפט הייתה הסרט שצילם אברהם זפרודר שעמד
בקהל, אבל שתבינו, זאת שנת 1963 אין שם מצלמות דיגיטליות
משוכללות כמו שיש לנו היום, בשביל לצלם היה צריך לסובב את
הידית והסרט נמשך מספר שניות בלבד ומורכב מכמה תמונות בודדות,
למזלנו הרע הסרט של זפרודר לא תפס אפילו תמונה אחת שבה אפשר
לראות את הכדור, זה גם היה סרט אילם ולכן אי אפשר לשמוע כמה
כדורים נורו. אבל למרות כל אלה הסרט עדיין שימש ראייה חשובה
במשפט כי הוא עזר להראות את הרצח, אברהם זפרודר עמד בצד הדרך
וחיכה לרגע המדויק שבו מכוניתו של הנשיא תעבור לידו כדי לצלם
ובדיוק בזמן שהנשיא עבר ליד זפרודר הוא צילם את קנדי נרצח.
הקיצר, בסוף לא הצליחו להוכיח שאנשי ממשלה הרגו את קנדי, אבל
בהחלט הפיצו את הדעה הזאת בקרב העולם וערערו את המחשבה
שאוסוולד הוא הרוצח. הרעיון היה שקנדי נרצח בגלל שהוא רצה
להפסיק את מלחמת ויאטנם, מלחמה שהכניסה הרבה כסף לקופת ארה"ב,
ולכן עמיתיו בממשלה שהתנגדו לו סידרו לו רצח.
אני עובד בחברה שעוסקת בסרטי וידיאו דיגיטליים, אנחנו עושים כל
מיני עריכות של סרטים ודברים כאלה, התפקיד שלי הוא לעבוד על
תוכנת מחשב שלוקחת סרטים ישנים ומשפרת את האיכות שלהם כדי
שיראו כמו חדשים, כבר שנתיים אני עובד על התוכנה הזאת בחברה
שלי אבל האמת שאני לא עושה את זה בשביל העבודה, החלום שלי הוא
להוכיח שהייתה קונספירציה של הממשלה מאחורי רצח קנדי, ואני
מתכוון להוכיח את זה בעזרת התוכנה שלי וסרט זפרודר. כולם ידעו
שאני מפתח את התוכנה בשביל לגלות מי רצח את קנדי, כולם בעבודה
תמיד היו אומרים לי "מנשה אולי תרד בחזרה לכדור הארץ, כולם
יודעים שאין שום קונספירציה מאחורי רצח קנדי, מה הלאה?
קונספירציות במגדלי התאומים?" אבל אני לא הקשבתי להם, אני
הייתי בטוח שאני אהיה מפורסם בעולם כולו לאחר שאסיים את התוכנה
וכולם סוף סוף יבינו שלי אוסוולד היה שעיר לעזאזל. מה שהתוכנה
אמורה לעשות זה לקחת את זוויות וכיוון תנועות הגוף, כיוון
הכניסה והיציאה של הכדור מקנדי וכך להרכיב תמונה ברורה של
כיוון הכדורים.
עברו חודשים על חודשים ולבסוף לאחר שנתיים של עבודה סיימתי,
התוכנה מושלמת, זה הרגע הגדול! סגרתי את כל התריסים, נעלתי את
הדלת, הכנתי פופקורן והעברתי את הקובץ 'סרט זפרודר' לתיקיית
התוכנה. נשימה עמוקה והקלקה נחושה על כפתור 'הפעל', על המסך
מופיעה ההודעה 'אנא המתן', קולות חישוב בוקעים מן המחשב, שלוש
שניות עברו, שלוש שניות שנראו כמו נצח, שבע שניות, אני מתחיל
להזיע, אחת עשרה שניות, עוד מעט התקף לב, שלוש עשרה שניות
והודעת 'אנא המתן' מתחלפת בכפתור 'play' לחצתי על הכפתור, הנה
סרט זפרודר המוכר לי מאוד אבל באיכות דיגיטלית, אני לוחץ על
כפתור שמאט את הסרט לסלאו מושן ומגדיל את התמונה, הנה הכדור,
הנה הוא! אפשר לראות אותו, התוכנה הצליחה! אבל מה זה? מאיפה
הכדור מגיע? שלושה כדורים מגיעים מכיוון מחסן הספרים... טעיתי
בגדול, התנפצה האשלייה, אני לא אהיה מפורסם ולא רק זה, עכשיו
גם כולם יגידו לי אמרנו לך, אני שונא את זה. הלכה עבודה של
שנתיים, שום קונספירציה ושום נעליים. לקחתי את המעיל והלכתי
הביתה.
יום לאחר מכן הגעתי לעבודה, יוסי ניגש אלי ושאל אותי "נו, זה
עבד? גילת מי הרוצח?" איזה אידיוט, בא לי להכניס לו בעיטה
לביצים "כן זה עבד" אני שונא את יוסי "ומי הרוצח?" מעניין אם
מישהו ישים לב אם אני אטמון אותו בחצר "לי אוסוולד הוא הרוצח"
אידיוט "אמרתי לך! כבר שנתיים שאני אומר לך ואתה לא מקשיב!
שמעתם כולם? לי אוסוולד רצח את קנדי!!! שמעתם???" חלפתי על
פניו ונכנסתי למשרד של הבוס, מעניין אם יוסי ישמח כל כך כשהוא
ימצא סנדוויץ' עם מיונז מרוח לו במגירה. התיישבתי על הכסא
והגשתי לבוס את הדיסק עם התוכנה.
"כל הכבוד מנשה," אמר הבוס "הבאת הרבה כבוד לחברה שלנו, השמועה
על התוכנה שלך כבר נפוצה ואפילו התקשרו אלי כמה משקיעים
מארה"ב, הם יגיעו לפה מחר בבוקר."
"מצויין מצויין," השבתי "אני אהיה כאן מחר על הבוקר." יצאתי
מהמשרד שלו ונכנסתי לשלי, הכנתי לי כוס קפה, התיישבתי ליד
השולחן ופרצתי בבכי.
ביום שבא אחרי היום הזה התקלקל השעון המעורר שלי, התעוררתי
בשעה אחת עשרה מהטלפון הבהול של הבוס שלי "איפה אתה מנשה?!
המשקיעים פה ואתה מתבטל?! תגיע לפה מיד!" בשעה אחת עשרה ועשרה
כבר יצאתי מהבית, לקחתי איתי תפוח לאכול בדרך ואולר בשביל
לחתוך אותו. כשהגעתי לעבודה האמריקאים חיכו לי, הרגשתי קצת לא
בנוח עם המכנסיים הקצרים שלי והם כולם בחליפות שחורות כאלה,
הבוס הציג לי אותם ולהם אותי, הוא אמר שהוא הולך רגע למשרד
להביא את התוכנה, ברגע שהוא יצא מהחדר הם התנפלו עלי וקשרו לי
את הידיים וסתמו לי את הפה "אתה בא איתנו, חטטן קטן" הם לקחו
אותי למטה במדרגות והכניסו אותי למכונית שחורה עם חלונות
שחורים, ארבעים דקות אחר כך הגענו לשדה התעופה, הם הכניסו אותי
למטוס פרטי והתחלנו לטוס. הגבוה שביניהם הוריד את הכיסוי מהפה
שלי, "לאן אתם לוקחים אותי?" שאלתי. "למקום שבו לא ימצאו אותך,
אתה צריך ללמוד לא להיות כל כך חטטן" ענה הגבוה.
שיט. אני חושב שהשארתי את הגז דולק בבית.
עם עצירה של שעה לאחר שש שעות של טיסה המשכנו לטוס עוד קצת,
עוד חמש שעות בערך. נחתנו, ירדנו מהמטוס, נכנסנו לעוד מכונית
שחורה, מה יש להם עם המכוניות השחורות? נסענו עוד שעה כשיש לי
כיסוי על העיניים ופה, הם הובילו אותי, אין לי מושג לאן לקחו
אותי אבל נכנסנו לבניין, כשהורידו לי את הכיסוי מהעיניים ראיתי
שאני נמצא בחדר קטן וחשוך עם האיש בעל השיער החום, לא היה עוד
אף אחד בחדר. אני, הוא והשולחן שבינינו. הוא הוציא את האקדח
שלו מהכיס הפנימי של החליפה, טען אותו וכיוון אלי.
"מה אתה עושה?! תעצור! לא עשיתי לך שום דבר!" צעקתי
"שמעתי שאתה מתעניין ברצח קנדי" הוא אמר "עשית תוכנה בשביל
לגלות מי רצח אותו, הא?"
"כן," אמרתי "אבל ראיתי שלי אוסוולד רצח את קנדי"
"ראית בדיוק מה שרצינו שתראה" הוא אמר
"למה אתה מתכוון?" שאלתי "אתם שתלתם את הסרט הזה במחשב שלי? זה
סרט מזויף?"
"לא לא לא טיפש," אמר האיש "זה סרט זפרודר המקורי, אנחנו
ביימנו אותו עוד בשנת 63"
"למה?" שאלתי
"כי ידענו שמתישהו בעתיד הטכנולוגיה תתפתח בצורה כזאת שתאפשר
לאנשים להפוך את הסרט לראייה איכותית שתתמוך בדעה שלי אוסוולד
הוא הרוצח" הוא השיב לי
"אבל אם זה סרט זפרודר המקורי אז למה הייתם חייבים לחטוף אותי
ועכשיו גם להרוג אותי?" שאלתי אותו "ראיתי שאוסוולד הרוצח ואם
לא הייתם חוטפים אותי עכשיו גם בחיים לא הייתי חושב על האפשרות
של ביום סרט זפרודר"
"כי אתה חטטן!" התפרץ האיש "שמענו עליך סיפורים, שמענו שלא
תתייאש עד שתוכיח שהממשלה קשורה ברצח קנדי, וזה רק עניין של
זמן עד שתוכיח את זה, אנשים כמוך אנחנו צריכים להרוג"
האקדח כוון לראשי "תביע משאלה אחרונה" הוא אמר, ופתאום נשמעה
ההודעה "מר צוקרמן, אישתך בקו 2", הוא הוריד את האקדח, בדק
שאני קשור כראוי ואמר "שלא תחשוב על לברוח!" ואז יצא מהדלת.
אין לי מה להפסיד חשבתי לי והוצאתי מהכיס את האולר שלקחתי
מהבית בשביל לחתוך את התפוח, חתכתי את החבלים במהירות וניגשתי
לדלת, היא הייתה נעולה, הרהרתי אם אני עוד זוכר איך פורצים
מנעולים וניגשתי לעבודה, הוצאתי את הסיכה מהאולר ולאחר כחמש
עשרה שניות של פעילות הדלת נפתחה, יופי כל הגלישה באינטרנט
הזאת משתלמת!
הסתכלתי לימיני ולשמאלי וכל מה שראיתי זה רק שורה של מסדרונות
אפורים, הימרתי על המסדרון השמאלי והתחלתי לרוץ, רצתי ורצתי,
זה כמו מבוך פה אין לי מושג איך יוצאים, פתאום אורות אדומים
נדלקו ונשמעה ההודעה "הזהרה, הזהרה, כל מי שרואה איש חשוד
בקרבתו, נא לעצור אותו ולהביא אותו לאגף מספר שש" המשכתי לרוץ
בכל הכוח בתקווה להגיע ליציאה כשפתאום ראיתי טלפון ציבורי,
ראיתי שכתוב עליו באנגלית והבנתי שאני בארה"ב, האמת שידעתי את
זה קודם אבל עכשיו הייתי בטוח. איפה לעזאזל אני אמצא עכשיו
מטבעות אמריקאים?! מאחורי היה חדר גדול עם הרבה ספות, הצצתי
לתוכו והוא היה ריק, נכנסתי והתחלתי לפשפש בין הכריות של
הספות, מטבע של 25 סנט! המשכתי לחפש ומצאתי עוד אחד ועוד אחד,
לאחר שתי דקות כבר היה לי חופן. רצתי בחזרה לטלפון הציבורי
והתקשרתי אליכם. אין לי סיכוי לברוח מפה והזמן שלי קצר, עוד
מעט מישהו ימצא אותי ויהרגו אותי, כבר ויתרתי על בריחה, אבל
לפני שאני מת, אני חייב שתבטיחו לי שתספרו את הסיפור שלי,
תפרסמו בעולם את הסיפור, שכולם ידעו מה עושים לאנשים עם
סקרנות! שכולם ידעו את האמת! האמת על רצח קנדי ועל סרט זפרודר
ועל הסתרת העדויות, שיט! מאוחר מדי, הם כבר מצאו אותי...
בום!!! קול ירייה חד פילח את האוויר ואחריו קול של חבטה ברצפה.
כל מה שבא אחרי זה היה קולם המודאג של הוריו של מנשה בצד השני
של הטלפון "מנשה? מנשה?! אתה עוד שם? אל תדאג, אנחנו נספר
לכולם... אנחנו נספר..."



כל מי שמעוניין לראות את סרט זפרודר האמיתי שיעשה סרץ' על
zapruder ביאהו או אלטהויסטה או משהו כזה ואני בטוח שהוא ימצא
אותו. אפשר להוריד את הסרט מהרבה אתרים ברשת וניתן לראות אותו
בווינדוס מדיה פלייר או ריל פלייר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סליחה, מה השעה?
השעון שלי
בכביסה





פינקי מתחיל עם
בחורות


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/3/02 12:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסי חלפון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה