לחכות שהטלפון יצלצל,
לקפוץ כשהאיי סי קיו מתקתק,
לחשוב עליך בכל רגע של שקט ולחייך ולכאוב ביחד.

לדעת שאפשר גם בלעדיך אבל הכי טוב זה איתך,
לדעת שאתה לא שווה את כל מה שאני עוברת עכשיו.
לדעת שעכשיו אתה שלה ולהשלים עם המצב
לדעת שאני הרי אוהבת המון, אז למה לברוח?

לחייך...
לחייך כי העולם יפה
לחייך כי אני חיה, לפעמים אפילו באמת.
לחייך כי יש לי את אולגה
לחייך כי מיטל כל כך מתוקה
לחייך כי השיר הזה מקסים
ולחייך כי לפעמים אתה מזכיר לי שיש לי גם אותך.

לשמוע את הקול שלך ופשוט להרגע
לדבר איתך, ולשכוח לרגע כמה שזה מסובך לי
להרגיש שככה כל-כך פשוט ונכון,
ואח"כ לבכות... פשוט כי לא קל לי

לנסות להתמודד, ולראות את מה שטוב
ולצחוק...  פשוט לצחוק...

לרצות שתישאר קרוב, אפילו יותר מתמיד
(לא, לא איתי, רק לידי)
לרצות שתראה אותי הכי אמיתית בעולם
כמו שעוד בחיים לא ראית
ולחלום שיום אחד, אתה תרצה אותי כל כך
ואני, כבר לא ארצה אותך...

להרגיש איך מאז אותו יום אני עוברת המון שינויים
להרגיש שאני אפילו בכיוון הנכון
לקרוא שוב ושוב את כל מה שכתבתי
ולנסות להבין אם יש סיכוי שתבין...

נמאס לי לבכות
נמאס לי להרגיש כמה פגעת
נמאס לי להבין בכל רגע מחדש כמה שזה כואב לי שאתה איתה.
הקשר שלנו חשוב מידיי ואני רוצה אותו
אז מנסה לקבל את העובדות
ולהתעלם ממה שהן עושות לי.
ברגעים מסויימים זה מצליח...

הכאב והכעס ישארו שם תמיד
אני לא סולחת ואני כנראה גם לא אסלח...
אבל אני מניחה הכל בצד, וממשיכה הלאה
פשוט...
כי ככה זה כשאוהבים...