חיים וינטראוב / געש |
נועצת בי שיניים
ומתווה בגבי מסלולי צפורניים -
אדומים ודוקרים.
את מלחמתית הלילה.
דוחפת אותי מעלייך
במבט שאורמ כבוש אותי
וממתינה לכלי המלחמה שלי
שיהדפו את ביצורי
הגנתך.
את נואקת
נוהמת
מגרגרת
לביאה
מעוררת
בי כפיר
שבגר ובין רגע
היה ללביא זועם.
אני מרתק אותך לכנפות הרוח
פורש אותך מתפתלת
ומנצח בקרב
שמשמעו
כניעה
שלך
ניצחון שלך
מבטים משולהבים
של אחרי הסערה
וקנים רטובים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|