|
דבר
לא יצוד את מבטי העייף.
הקרקע נשמטת תחת רגלי
וכבר חדלתי מלחפש אחר נקודת משען,
וסם מתחלף באלכוהול
שמתחלף שוב בסם קשה יותר.
ואיפה אני בכלל?
שולחת יד במיטה
מגששת אחר חומו של גבר...
אבל אין!
ואם בכלל יש מישהו
אז זה רק אתה
שמציע לי סם חדש.
ואיפה האהבה שפעם חיפשתי?
ולמה בעצם בכלל אכפת לי?
ואולי בכלל עייפתי מכדי לאהוב.
והאיפור זה כבר סתם הרגל,
והיופי כבר מזמן לא מטרה
ומבט מחמיא
זה כל מה שאקבל ממך-
ואולי בכלל.
ואני עדיין מקסימה
כי כך תמיד אהיה
ובא לי לרצוח
או סתם למות
אבל עדיין אני מקסימה
ולמה בעצם בכלל אכפת לי. |
|
|
פעם היו לי
קערות מזכוכית,
אז הייתי שוברת
אותן.
אז הם קנו לי
קערות מפלסטיק,
אז הייתי ממיסה
אותן.
ואז הם קנו לי
קערות מקלקר אז
הייתי מפוררת
אותן.
ועכשיו כבר אין
קערות רק שקית
ניילון שמחוברת
לי ליד.
האנורקסית מחלקה
ג' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.