אחשב אני שתוי, לא זוכר איפה היא.
האי בתך ברחה עם מישהו אחר,ארי למה לה להסתובב בעיר עם שייקור
ועוד לא סתם שייקור, שייקור שהוא אני
אז שתיתי עוד קצת קאדי לשכוח אותה.אבל ככול ששתיתי רק כאב לי
יותר,וזכרתי יותר
לא מה שאני עושה אלה מה שעשיתי,כאילו האלכוהול מחזיר לי
מחשבות,רגשות,הרגשות,וזיכרונות עלומים
פני התרככו למגה ידה המלטפת למרות שזה במוחי הרגשתי קול אינטש
בידה נוגעה בפני ומרפה מתחים של שנים אין ספור. למאסה אפשר
לסיפור אבל לא במצבי היין חודר למוח וחוסם קול תא חשיבה
ופותח קול תא זיכרון
כאילו לתה זיכרון יש ממבראנה חדירה לאלכוהול וברגה שהוא ניכנס
לתוכו התא דולק ומופעל בסי הכוח.
ממש קמואה מתעוררת לחיים חדשים הולכת איתי ברחובות ריקם
קחה צעדתי מדמיין אותה לידי וידנו שלובות
האנרגיה שהאבירה אלי דרך ידאה היא זו שאחזיקה אותי עומד בשעות
הקשות
ואני שייקור, שייקור וכן מיין
הראש מתחיל לכאוב וזה סימן שההשפעה מתפוגגת
ועם קול דקה שעוברת אני מרגיש אותך נאלמת נאספת בידיי הרוח
ונושבת אלאה למישהו אחר
הרקות פועמות בקצב הלב מרחיקות מעליהן את שארית הטיפה המרע
אובד אצות אני נישאב לאולם האמיתי
מערבולת של תחושות שאני לא יזקור מחר בבוקר מציפה את עני
הבתים מתעוותים רחובות מתקצרים ואני נימשח אל הסוף של ההתחלה

יד מלטפת את פני מחזירה חיים לעורקים הכבויים של גופי הנובל
"שתיתה ממש ארבה אתמול "היא צחקקה והטתה את ראשה לנשקני
"כן, אני לא זוכר ארבה אבל אל זה אני לא חוזר" אמרתי מנסה
לחשוב על משהוא שהיה אבל פרח מזיכרוני
"ממש, בדיוק קמו בפעם הקודמת" היא אמרה
ונבלענו אחד בתוך השני ממזגים ישויות ושפתיים