הם עוברים ברחוב וחושבים שהם מלכי העולם, הם חושבים שהם יכולים
לשלוט בכולם, כל אחד שעובר הם משפילים, את כל החיים שלו בשנייה
הם הורסים, חושבים שהם יכולים לבקר כל דבר שקיים, למה הם לא
מבינים? הם גם פוגעים!
כל אחד מנסה להרשים את האחר יותר, הם נמצאים במין עולם אחר,
ולא מוכנים להתעורר, ערב יום שישי בדיסקוטק, נהנים עד שהסכינים
נשלפים,  ואז שעון החיים מתחיל לתקתק, וכולם עומדים מהצד
ומחממים, למה הם גורמים - הם לא מבינים, וכל הילדים הופכים
לגברים, עד שמגיע האמבולנס והמשטרה, ואז כל הגברים בורחים כמו
חיות בסערה, אחד פצוע בינוני ואחד מת, אבל חפיף, לאף אחד לא
אכפת באמת, הם חוזרים לעולם שבו הם חיים, את האגו של עצמם הם
מגדילים,
כל אחד שטחי יותר מהרצפה, זורקים אנשים כמו איזה קליפה, ורק
אני חושבת על מה שהם עושים, ואני יודעת שהם פוגעים, הורסים,
אבל לאף אחד לא נראה שאכפת, אף אחד לא מדבר, אולי גם הם לא
רוצים להתעורר, ואלי בעצם אני המשוגעת? אבל במציאות כזאת, אני
לא רוצה לגעת...