אגו תמיד אמר לי שאני צריך אופנוע יפה, אז קניתי לי אופנוע
יפה. אגו תמיד דרש שתהיה לי חברה יפה שתסגוד לי. שתסגוד לי בין
החברה, שתסגוד לי במיטה, שתתמוך, תעשה ותפנק.
אגו תמיד אמר לי שאני יכול להיות יותר טוב, יותר רזה, יותר
שרירי, יותר חזק, יותר חכם, יותר יצירתי, יותר עשיר, יותר
מאושר...
אגו תמיד הפחיד אותי מזה שישפילו אותי, שאני לא אנצח בשום
מלחמה, בשום ויכוח, בשום שאיפה.
אגו הסביר לי שאין דרך אחרת. שכל העולם בנוי ממיליארדי אגואים
כמוהו שצריכים ורוצים להצליח. הדרך שלו לעמוד מולם ולהצליח -
היא דרכי.
אגו הוא וירוס שטמוע בי. הוא טמוע בכל אדם. כולנו חולים, יש
בנו וירוס הרסני ואף אחד לא מודע לזה. אני ברגע זה הגעתי לזה.
אני בן 23 ואני חולה. הרופאים לא יודעים את זה. שום בדיקה לא
תוכיח. כי קשה להם להודות שגם הם בעצמם חולים בזה.
אגו הוירוס שולט לי בחיים. הוא מכוון כיום את כל המערכות שלי
איך שבא לו. אבל הוא לא יודע דבר אחד. אני שונא ששולטים לי
בחיים.
אני רוצה עצמאות ומחפש דרך. דרך לרצוח את אגו. להוריד אותו
מהצוואר שלי, לסנן אותו מהדם שלי, להיות אדון לעצמי, בלי וירוס
שיגיד לי מה ואיך לעשות. כמובן שיש דרכים לעשות את זה, אבל כאן
מופיעה עוד שאלה למחשבה.
אני רוצה לרצוח את אגו, כדי להפוך לאגו בעצמי. בעצמי להיות
וירוס. אם אני אעשה את זה, אחרים ירצו לרצוח אותי, או גרוע
מזה, אני ארצה לרצוח את עצמי.
עם רצח ובלי רצח, בסוף נמצא את הדרך. ג'רי ספנס אמר משפט נכון
מאוד:
"התפארות היא תסמין קבוע לחוסר ביטחון, ואיומים הם תצוגה
אוניברסלית לחולשה". אז, כצעד ראשון, אני מודה מראש: אני חסר
ביטחון עצמי וחלש, האגו שלי הוא זה שיש לו בטחון עצמי. ואין לי
ספק שכולכם כמוני. אז תתחילו להודות.