החום שבקור
ובתזוזה אחת של הרוח יתמוטט לו גבעול ירוק על האדמה...
אך אל בהלה ואל ציפייה מפני שבמהירות שבה קיבל את כשרונו
לשמוח
קח גם יאבד אותו ובמהרה יצוץ לו ניצן של עצב בעל שתי גבעולים
המתפצלים מי בסיסו,
אחד יגדל לגבהים עצומים ויזדחל בין כל המכשולים במהירות רבה,
ישוטט ויפזז בכל מקום
בין הפרחים ובין צמרות העצים ולו מטרה אחד בלבד...
והשני? השני יזחל על בטן האדמה באיטיות, יתרפק בתוך עצמו
ויעביר את ימיו במנוחה.
אט אט יספח ויקים לו שכבות מגן, יחמם את עצמו ואת העולם לא
יבחן ואף לא יתעניין.
והיה שמח במנת חלקו מפני שזכורה לו ההרגשה של אבותיו ועל סבלם
הרב,
אך אחיו עדיין במרוץ אחר מטרתו שהינה קדושה בעינו.
מפני שכיצד ייתכן שאחיו האפרורי מוכן להסתפק רק במה שנולד
איתו,
כיצד ניתן לחיות על האדמה כאשר על העצים ישנם ציפורים מצייצות
וצבעים שמימיים.
לפתע רוח חזקה הכתה את גבו והוא החל להסתבך בקוץ שבעברו היה
פרח ציורי
ובתזוזה אחת של הרוח יתמוטט לו גבעול ירוק על האדמה...
וגסס מפני שדאג אך ורק להגיע כמה שיותר גבוה, ללא התחשבות כמה
חזקה תהיה נפילתו. ובעודו גוסס נשא את עיניו לימינו וראה את
אחיו אשר חי בשפלה ולפתע הבין בניצוץ אחרון של מחשבה, שהחיים
הם מסוכנים ופוגעים לכן עדיף לחיות בחושך ללא תקווה, מפני שאם
לא תדע מה הנך מפסיד, תמיד תהיה שמח בחלקך. |
