[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני לא כועסת,
אני מאוכזבת.
ואיך אני יודעת?
כעס זורם עם הדם
ולאט לאט מתפוגג מהעצבים.
אבל,
אכזבה היא קשה ומוצקה,
לוקח לה זמן להתפרק.
יותר מדי זמן.
היא עומדת תקועה בגרון,
דואגת להחניק בכל פעם,
ולהשאיר טעם מריר שנמשך ונמשך.
אז אולי באמת חבל שאכזבה היא לא בטעם מנטה,
זה היה עושה את המצב הרבה יותר נסבל.
רעננות במקום מחנק.
וזה היה יכול להיות מאד קל,
כל פעם שהיה מתחשק לי טעם מרענן בפה
הייתי פשוט מצפה ומקווה,
ובשמחה, כבדרך הרגל האשליות ייתנפצו להן.
היה חוסך כסף ממסטיקים.
לו השמחה של שנינו לא הייתה מתה,
לו התקווה לא הייתה מתנפצת לפתע,
לו אכזבה הייתה בטעם מנטה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אין לחם
תשלחו עוגות.

צרפתייה אחת
באמצע הארה על
המצב
הסוציו-אקונומי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/3/02 12:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בובת חרסינה מטורפת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה