הקיץ משהו יקרה,
רשרוש מוזר מהדהד מהפרדס..
הקיץ משהו חדש יבנה ומשהו ישן יתפוצץ.
מישהו יאמר לי משהו
שעוד לא נאמר לאף אחד אחר.
הקיץ משהו יקרה כי...
(אמרו שאסור, עדיין, על זה לדבר).

הים? ישאר במקומו, כמו תמיד
עמוק כזה, כחול
כמו השמיים
הילדים יגדלו הנחלים יזרמו..
אך הקיץ משהו יקרה והוא יפול לי ישר ביידים.

אף אחד שלא יגיד ,שלא יאמר שלא אמרתי
ואף אחד שלא יחשוב שלא יעיז: שלא ידעתי
מן רשרוש מוזר מהדהד
כל הדרך למטה מן הצמרות
משתיק את הציפורים הן דרוכות, מקשיבות..
מקשיח את הגזע מרעיד את השורשים
וכל העלוקות המדושנות יפלו,כמו עלים יבשים,
ליבה של אמא ,שילדייה התרחקו,
לא ישא בנטל כאבו
וכל האבנים את שמה יצעקו,
פטרון המוכים יוכתר למלך עליון,
העבדים ישוחררו כי לאדמה אין ריבון,
האויר החורק היוצא מגרונות עייפים,
הממלא את כיסי העשירים,
יקרע את קרבייהם :"את ידיינו קחו, אך החזירו לנשמותינו את צבעי
הקשת".

הסדר יוחזר
ליבה של אמא לא יכאב
הסלעים חוזרים למקום שקטים,רציניי ארשת.

                                                     (נכתב
לכבוד קיץ 2001)