|
נעליים
שיער
נרות נשמה
עשרה ימים של איבוד השפיות.
ארץ אחת לא רחוקה
ארץ של שנאה
שבים הביתה
ודבר לא השתנה.
חוזרים הביתה
שבים למציאות
מנסים להתגבר
ואז באה ההכרה.
שישה מיליון זה לא כסף
זה גם לא מספר טלפון
שישה מיליון זה מוות
שישה מיליון זה אנחנו.
מסתגרים בחדר
כותבים שיר
והמילים זורמות
כמו דם הנספים.
הדם זורם ברחובות
יחד עם דמעות האימהות השכולות
דור השנאה לא מת
הוא רק התחלף. |
|
|
"לנקות את האסלה
אחריך. בעיקר
בבתי אחרים
ובמקומות
ציבוריים."
מתוך "מוסריות"
בהוצאת קומיצה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.