[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמרי שומרון
/
רע, רע, רע

אז הגיעה העת, המוזיקה המדכאת מתנגנת לה ברקע לצורך האווירה,
והאותיות הקטנות מרצדות מול עיניי.
ואני חושב לעצמי: למה? למה בעצם אני מרגיש כל כך רע? למה בכל
פעם שאני לוקח אוויר אני מקווה שזו תהיה הפעם האחרונה שאני
עושה זאת? למה כל מחשבה, תחושה, מעשה שלי מתחילים ונגמרים
בעצב?

הרבה תשובות אני יכול לתת לעצמי:
1. אני מתגייס בעוד עשרה ימים (והזמן הולך ואוזל), אני מפחד,
והפחד אוכל אותי מבפנים החוצה. מכל כך הרבה דברים-אני הולך
לקרבי ויש סיכוי שלא אחזור, אני הולך לשרת רחוק מהבית ויהיה
קשה להתנתק מהמשפחה, אני הולך להיות עם עוד מי יודע כמה אנשים
שאני בכלל לא מכיר ואולי לא אוהב אותם ואולי הם לא יאהבו אותי,
ואולי דווקא המשא הפיזי יהיה זה שישבור אותי, ואולי העובדה
שכולם אומרים לי כמה שאני לא צריך להתגייס וכמה שיהיה לי שם רע
וכמה שיהיה להם רע בלעדיי... הזמן הולך ואוזל, הפחד רק גובר!

2. כבר די הרבה זמן שאני שוכב בקבר שחפרתי לעצמי. מאוקטובר
האחרון אני ממעט לצאת מהבית, לא מדבר עם חברים כמו פעם, לא
מדבר עם המשפחה, לא מדבר עם עצמי. שוקע בדיכאון כמו בטיגון
עמוק ולא קולט שהיחיד שיכול להוציא אותי מזה, זה אני. אני מהלך
יחף על רצפה מבריקה ומרגיש מטונף, מבפנים. אני מרגיש כמו בן
אדם מאוד חולה, בראש. אני חושב על 18 שנים שעברתי ועל כמה
שהייתי עיוור. אני חושב איך להיעלם בלי שאף אחד ישים לב, ואני
בתכנון מדויק משיג את המטרה שלי. אני בנאדם ללא אמונות ובכל
זאת אני מתפלל ללא הרף שהסבל ייפסק. אני מחפש תשובות למצוקה
שלי ולא מוצא. למראית עין, חיים מושלמים. אני רואה רק שחור,
אולי אני צריך ניתוח לשינוי צבע עיניים? מחפש כל הזמן עוד
פגמים, בי, באחרים, בעולם. רואה חדשות 24/7 ונכנס ליותר
דיכאון. העולם גוסס מבפנים, גם אני. בקבר שחפרתי לעצמי!

3. אין לי אומץ להגיע להחלטות, של אהבה, אושר, חיים. אני מפחד
לשבור דברים. בכל פעם שאני מקרב אליי מישהו אני נפגע ממנו.
כותב מכתבים מרגשים לאבא ולאימא, וזה כבר לא מרגש אותי. אני
רוצה למצוא משהו שייקח אותי מכאן, למקום טוב יותר. לא מסוגל
כבר לקרוא עוד ספרים, קראתי בתקופה האחרונה כמו עשרה אנשים. לא
רוצה לשמוע עוד מוזיקה, כי כל השירים שאני משמיע לעצמי מדברים
על מוות. אני לא רוצה למות. אני לא רוצה לחיות. אני לא רוצה
לאהוב. אני לא רוצה להישאר לבד. אני לא רוצה להיות מאושר, אני
לא רוצה לבכות. אני לא רוצה לרצות יותר כי זה עושה לי עוד יותר
רע. יש מי שיחליט במקומי?

4. אני מנסה להגיד שלום. שלום ולא להתראות. אני רוצה לכבות את
המחשב, לנתק את הפלאפון, לסגור את הרדיו, לנעול את הדלת, לשכב
במיטה ולישון. לנצח. אני רועד (רפלקסים חריגים) מהבכי שמרעיד
את כל גופי. אני כבר לא שולט בידיים שלי הן כותבות לבד. אני
כבר לא שולט במוח שלי, הוא משתגע לבד. אני כבר לא שולט בלב
שלי, הוא מתאבד לבד. אני רוצה להיפרד ולא מסוגל. ואני אפילו לא
יודע למה...

5. רע, רע, רע לי. לא יודע איך.

שלום
עמרי







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הזמינו את ישראל
ואותי להצגה,
"גן ריקי". אני
לא פראיירית,
אני מכירה את
ריקי.

האישה הקטנה
רוצה הנחה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/3/02 3:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמרי שומרון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה