דמעה על הקצה של העין מחכה לבדה לזמנה ליפול
אני לא מכירה אותך
אבל פגעת בי כל כך
וזאת הייתה המטרה האכזרית והמרושעת שלך
ירית חץ לתוך הלב הפגיע שלי
קטלת את האינטימיות
הרסת את חומות הביטחון שהחלו להבנות
ושוב קוראת את מילותיך ההרסניות
ומתמלאת שנאה עמוקה
לבנה אחר לבנה נבניתי ונפתחתי לעולם כמו ניצן
בטרם הספקתי לפרוח
רמסת אותי
סימנת עליי מטרה והשמדת כל שמץ של שמחה
מילותיך הפוגעות שברו את טיפת הכישרון שחשבתי שעלול להתחבא
בתוכי
אני שונאת אותך
אני באמת שונאת אותך על מה שעשית לי
אבל אתה, יכול להיות שכבר עכשיו, שהכל עוד טרי
כבר עברת למטרה הבאה- להרוס ולפגוע.
מי נותן לאנשים כמוך להסתובב חופשי?



מעומק ליבי ל"מלי צורי".