ימי של אושר, מחכים בחוץ האביב.
בפתח גורפת השמש את דמעות החורף,
עוד לפני שנוכל לצחוק בשנית, דברים משתנים
תחת העין, דברים משטבחים והפכים טובים כיין.

להזכיר לעצמנו זה חג בו אנחנו יצאנו לחופשי כעם,
בפעם הראשונה - כל שנה, בכל מקום בעולם.
בפסח אנחנו נולדים מחדש , יושבים סביב שולחן
ואגדים יחד סביב האגדה -  אותה אגדה היא סמל
לאותו בציר ראשון של אותו יין  -   עם ישראל.

נכתב והוקדש למשפחת כהן, בתור ברכה לחג הפסח.
27.3.2002

שנה שלמה אני נמצא בין כותלי המשפחה,
ומשום מה כרגע בפי אין לומר יותר מ - תודה אחת גדולה.