שרית היא לא ילדה מפגרת - היא ממש לא... אז מה אם חלק חושבים
שכן? זה לא אומר שזה נכון. אף אחד לא מבין אותה, וכנראה גם לא
יבין. שרית לא ביקשה כלום חוץ מקצת חום ואהבה. קצת - זה הכל.
שרית תמיד חשבה שאם תגיד את הדבר הלא נכון אז ילעגו לה כמו שרק
ילדים יכולים כשמישהו נראה להם קצת חריג, היה חסר לה את חוט
השדרה כדי להביע את דעתה ולהגיד מה שהיא רוצה. אז היא בקושי
דיברה. לפעמים - כשהיא כן דיברה - היו יכולים לשמוע את הקול
שלה, קול עדין ורך, ולראות שהיא בנאדם טוב ונחמד, מיוחד
במינו.
לעומתה היו אפרת, שירי ורעות. הן מהבנות שכבר בכיתה ד' מילאו
חזייה C ובכיתה ה' קיבלו מחזור. הן היו מאלה שלא משנה העובדה
שהן לא ממש יפות או מיוחדות - כולם הסתכלו עליהן מלמטה ורצו
להיות קצת יותר כמוהן למרות כל המגרעות שלהן. כמובן שהמשפחות
שלהן היו עשירות, הורים מוצלחים, בית יפה, בגידות, תקיעת
סכינים בגב, ריבים על ירושה ועוד צרות של עשירים.
בדרך כלל אומרים שאין ילדים רעים - רק ילדים שרע להם. לגבי
אפרת - זאת טעות. היא רעה בכל מובן המילה. אם יש מישהו שאפשר
להגיד עליו שהוא פשוט שטן קטן באריזה מהודרת מדיי - זאת אפרת.
אפרת ידעה מי זאת שרית. הכירה את המגבלות החברתיות שלה וסימנה
אותה כפוטנציאל. במשך חודש עשתה "תחקיר" מי בכל זאת מתחבר
איתה, אל מי היא נפתחת, מה גורם לה להיפתח לאנשים... כשהשיגה
את כל המידע, שיתפה בו את שירי ורעות.
התכנית הייתה כבר ברורה לשלושתן. הן ידעו כבר איך להתחבר אליה
ואת הדרך להוציא ממנה את כל מה שירצו בלי בעיה. אחרי הכל - לא
תמיד נתנו ההורים מספיק כסף ולא היה להן מאיפה להשלים את
החורים. שרית נראתה להן כמו פתרון.
אפרת, שירי ורעות הפכו להיות חברות טובות של שרית. הסתובבו
איתה בבית ספר, דיברו איתה אחרי הצהרים, יצאו איתה למקומות
וגרמו לה להאמין שהיא חלק ממשהו, חלק מרביעייה של חברות תומכות
ושכיף להיות איתן. כשסוף סוף כל ספק הוסר לגביהן, הן התחילו
בתכנית.
הן עשו בשבילה דברים והיא חשבה שכדי שהמצב ימשיך, היא תעשה
בשבילן דברים והן יאהבו אותה יותר. זה התחיל בקטן... פה שקל,
שם שניים, מסטיק, קולה - דברים שלא עוררו חשד והיו נורמליים
לחלוטין בין חברות. זה המשיך עם הלוואות לטווח נצח של 20, 30,
50 שקלים כשיצאו לקניות ובטעות היה חסר כסף כשבעצם שבוע לפני
זה הן כבר ידעו לאן הולכים, מה הולכים לקנות, באיזה מידה ומה
המחיר.
יום אחד, אפרת הודיעה שהגיע זמן להמשיך לתכניות גדולות יותר.
"שרית יכולה לעשות לנו הרבה כסף... היא תמימה - היא לא תבין".
היא אמרה לשירי ורעות כשהרשעות נוצצת בעיניים שלה והחיוך בזוית
הפה שלה מתעקל עוד קצת כלפי מעלה.
"נכיר לה את עמי," היא התחילה להסביר, "היא תחשוב שאנחנו
משדכות לה מישהו, היא תרצה לרצות אותו כמו שהיא ניסתה לרצות
אותנו, תרד לו או משהו כזה - והוא ישלם".
רעות ושירי היו המומות. הן נרתעו מהתכנית כי זה לא נראה להן
בסדר ואחרי הכל זה לא חוקי, מה אם מישהו יעלה על זה ועוד כל
מיני טענות נגד כאלה ואחרות. אבל, אפרת ידעה לשכנע אנשים.
כשרון מולד לגרום לאנשים לעשות דברים בדרך שלה ולגרום להם
להאמין שזה בסדר - זה לא רע, הם רוצים לעשות את זה כי זה משתלם
להם וזה גם לא פוגע באף אחד. חוץ מזה - שרית לא תדע שהן
לוקחות על זה כסף.
הן הוציאו את התכנית לפועל. בזהירות רבה הן יצרו את הקשר
הראשוני בין שרית לעמי. עד כמה עצוב שזה יהיה - התכנית עבדה.
תמורת 20 שקל - מה שנראה בעיניהן כהגזמה - עמי קיבל את מה שקנה
ושרית כאילו שמכרה את נשמתה לשטן.
אחרי הפעם הראשונה, הגיעו עוד הרבה פעמים. עמי שילם, שרית נתנה
מעצמה ולאפרת, שירי ורעות הצטבר הכסף והרצון לעוד ממנו. הן
הכירו אנשים מכל הארץ וסיפרו על שרית למי מהם שלדעתן התאים
העניין, ושרית... שרית הפכה לזונה בלי שידעה מזה.
הפעם האחרונה הייתה הסוף. סוף להכל. לבחור קראו ארז והוא גר
בתל אביב. הוא הסכים לשלם 150 שקלים תמורת שרית. הבנות לקחו את
הכסף בלי לחשוב פעמיים למרות שידעו שלארז יש עבר אלים. הן
הפגישו אותם באותו ערב בשעה 22:00, יום שישי.
ארז לקח את שרית לדירה שלו וכשהגיעו התחיל לגעת בה. היא נרתעה
בהתחלה ואמרה לו שזה קצת מוקדם כי הם רק הכירו אבל הוא לא
הפסיק והיא העיפה את הידיים שלו. ארז הוציא אולר מהמכנס שלו,
פתח אותו והצמיד לגופה של שרית. היא קפאה על המקום. לאט לאט
הוא חתך את בגדיה מעליה והשאיר אותה עומדת ערומה. הוא אמר לה
לשכב על הרצפה והיא נשכבה. הוא הוריד את מכנסיו מהר ותוך כדי
ציווה עליה לפתוח את רגליה כשהסכין שלו נוצצת מול עיניה
הדומעות. הוא ישב לידה והחל להעביר את הסכין על גופה הרועד
מהצוואר ועד המותניים שם העביר את הסכין על ערוותה כשפניה
מתעוותות מפחד.
הוא אנס אותה. תוך חצי שעה, מה שנראה לה כמו נצח, הוא גמר
והתלבש. היא נשארה קפואה, עירומה על הרצפה עם מבט חלול
בעיניים. הוא אמר לה שתקום להתלבש כי הוא צריך להחזיר אותה
לבנות אבל היא לא זזה ממקומה. הוא המשיך לדבר אליה ומזגו התחיל
להתחמם כשהוא ראה אותה שוכבת שם ולא מקשיבה לו. הוא נשבר ומרוב
כעס שבר צלחת שהייתה בסביבתו. כשראה שהיא עדיין לא מגיבה, כרע
על ברכיו והצמיד לחזה את הסכין. היא נשארה שוכבת כמו גופה
כשארז מעליה צועק בלחש שהיא כלבה וזונה ושתקום כבר אחרת הם
יאחרו, והיא המשיכה לשכב.
הוא נעץ את האולר. 16 פעמים נעץ אותו בלבה ודם זרם על הרצפה
מלכלך את בגדיו. כשסיים והבין מה עשה, ארז כמה בגדים ויצא
מהדירה.
חוץ מאפרת, שירי, רעות ומשפחתה של שרית, אף אחד לא ידע שהשרית
הזאת שמדברים עליה בחדשות, זאת שהגופה שלה נמצאה אנוסה בדירה
נטושה כש - 16 דקירות עליה היא אותה שרית שהפסיקה לענות בלחש
לקריאת שמה בכיתה. בזכות אפרת כולם בטוחים שהיא עברה דירה.
מה שאף אחד לא יודע זה שהיא עברה לגור עם המלאכים.