לבן על גבי שחור, ידיך על ידי,
מלטפות בגאווה,
עוברות כגל על חוף הים ואז נסוגות אחור הן.

עיניך חלון לנפש,
גוררות אותי ממיטת חוליי,
גוררות אותי מהקור הכחול-עמוק שאין ממנו לסגת.

שערך, כקצף על פני המים,
רך למגע, מרגש ונעלם.
נטמע בליבי, אליך בדאגה.

אהבה אצורה, בין כותלי גופך,
כים הגדול בין סכרי העולם,
לפרוץ החוצה רוצה, אך עומדת את שם.