החיים שלנו בנויים על היא אמרה והוא אמר
כמו דו שיח בין שני אנשים לא מוכרים
פשוטים
אנחנו סתמיים בצורה לא מובנת מאליו
ואפילו כאלה שהעבודה שלהם זה לחקור את הגזע האנושי לא מבינים
מה בעצם רוצים מהחיים שלהם
באסה להם
טיפשים
בזמן שאנחנו קמים בבוקר אנחנו בעצם מתחילים משהו שנקרא בשפתנו
הממוצעת יום חדש
או שזה בעצם סוף של משהו
קשה להחליט כשאתה מתלבט בין חולצה סגולה מפרווה לבין סתם שק של
עפר
ואפילו שבתנ"ך לא היה כתוב מעולם שבנות צריכות ללבוש חצאיות
יש אנשים שאומרים שכן
אבל זה לא על הפרק עד לצהריי היום
ארוחת בוקר
שני סוכר אחד קפה והמון המון קפאין
שיחזיק אותנו ערים למשך היום הלא משמעותי שלפנינו
אולי כדאי להאכיל את החתול
למרות שהקיום שלו אפילו יותר נחות משלנו בני הגזע האנושי
אז האכלנו אותו
יופי
בצורה זו או אחרת בעצם מילאנו את החובה שלנו לחברה
עכשיו אנו מכריזים על עצמנו כאחראים מספיק בשביל להיות פה
חיים ונושמים
בספק ....
מכונית עומדת בחנייה
סמל הכוח והיוקרה
או סתם חיפושית ורודה שקנינו יד שנייה משנקינאית לשעבר
זה הולך להיות פשוט חבל"ז של יום (חבל - על - האנרגיה )
"אז את שומעת , היא אמרה לי שמכרו אותו בזול הפעם"
שמישהו ייקח לבחורה הזו את המיקרופון
או את הפלאפון במקרה ספציפי זה
הרי ידידי הטוב של האדם הפך להיות פלאפון
כל דמיון בינו ובין המקור - מקרי בלבד
(וזאת שורת פתיחה מקסימה מאקס רמת אביב ג' - כל הזכויות
שמורות)
ואם כבר טלנובלות אז שיהיה כמו שצריך
הרי גם ככה אחוזים רבים מביננו עקרות הבית המשועממות רואות
ויוה
אז למה לא נמסד זאת ונהפוך בכך את שארית התועלת המוחית שהייתה
לנו לעגבנייה
(סתם עגבנייה איזו שתירצו)
ובכל זאת ?