עכשיו, אתם מצטערים שלא נתתם לי יד כשסירתי הקטנה החלה טובעת
אבל האמת היה בה חור עוד לפני, עוד לפני...
ואתם התחלתם לשאוב ממנה מים הרבה אחרי, הרבה אחרי...
המגע הזה, שהיה אמור להיות מנחם, בא מאוחר מידי...
וגם הוא היה על שלבי קריסה אחרונים!

האם היה זה כל כך נורא לומר פה ושם מילים?
רק מילים...

מילים יכולות להיות ריקות ומילים יכולות להיות מכוונות,
מילים יכולות להיות טעונות ומילים יכולות להיות טמאות,
מילים יכולות להגיד הרבה אפילו כשהן לא נהגות...
ומילים יכולות להכאיב גם כשהן לא מלוכלכות.

עכשיו אתם מצטערים שלא נתתם לי יד כשסירתי הקטנה החלה טובעת
אבל האמת אתם ניענעתם את סיפונה הקטן עוד לפני, עוד לפני...
ואתם התחלתם שואלים לשלומי הרבה אחרי, הרבה אחרי...
והמילים הטובות, אלו שניסו להסיט את ליבי מדרכיו הרעות ...
באו מאוחר מידי וגם הן על שלבי  גסיסה אחרונים.

האם היה זה כל כך נוראי לשלוח מבטים?
רק מבטים...

עכשיו אתם מצטערים שלא נתתם לי יד כשסירתי הקטנה החלה טובעת
אבל האמת אין לה עוד תקווה, שום תקווה...

סירתי הקטנה נעלמת במצולות, סירתי האהובה.