אז אתה שואל את עצמך
למה לעזאזל אני עוזבת אותך?
מה נחת עלי, שפתאום אפילו הסקס אתך לא טוב?
אז אני אספר לך.
מצאתי מכתב.
בשבוע שעבר כשחיכיתי לך בשדה מצאתי פתק מתחת לאבן שישבתי עליה
הוא נראה כמו סתם עוד דף, מקומט, מלוכלך, קרוע..
התחלתי לקרוא את החלקים שעוד נשארו קריאים, זה היה מכתה
אהבה..
"...כמיהה רבה יש בי לראות אותך
אז, כשהיינו בים, הסתובבת אלי פתאום
ליטפת את פני ונשקת לי
כל-כך סוער וגועש. אתה כמו הגלים המלטפים את החוף
ומרטיבים אותו באהבה
תשוקה עזה אליך אוחזת בי כשאתה נושם אותי אליך
לוחש לי שאתה אוהב, עוטף אותי בחום
כשאתה מוריד את חולצתי ונוגע בשדיי נשמתי נעתקת
מגע הגוף שלך, העירום, מעביר בי רטט
אני אוהבת אותך
אני אוהבת כשאתה נוגע במותני
ומשכיב אותי על מיטת ורדים
כשאתה שוקע לתוכי ו..."
וכך זה נגמר..   לא ממש נגמר אבל כמו שכבר אמרתי..
המכתב היה קרוע..
יפה, נכון?  מה אני אגיד לך?
עכשיו אני מבינה מה היה חסר
אהבה, רגש, כמו בהתחלה...
פעם היית נותן לי ורד, מביט בי בעיניים אוהבות..
עכשיו? בעיניים שלך אני רואה רק תאווה. אתה חושק בי, רוצה
אותי..   הגענו למצב שכל פעם שאנחנו נפגשים, כמעט כל מה שאנחנו
עושים זה אהבה.. אתה יודע מה? זה אפילו לא אהבה! סתם סקס,
זיון.
את זה אני יכולה לעשות עם כל אחד שנראה לי מספיק סקסי,
אתה לא חושב?