[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







זיו מגן
/
ג'ינה

יש לי בובה שאני שומרת מגיל אפס בערך, ממתי שאני זוכרת את
עצמי. קוראים לה ג'ינה כי היא יפה כמו אמריקאית וגם כי יש לה
שיער בלונדיני כזה ארוך, אפילו שהוא קצת מלוכלך היום וקצת נושר
גם.
ג'ינה היא חברה שלי, היא יודעת הכל עלי, והיא אומרת לי מה מותר
ומה אסור.
סיפרתי עליה לרוני, שהוא לומד אצלנו בבית ספר בכיתה של
המחוננים והוא נורא חכם ויש לו אפילו מנוי לאינטרנט אז הוא
יודע הכל, והוא אמר שאני טיפשה וילדותית. אז נעלבתי קצת, אבל
אחר כך סלחתי לו, כי הוא לא מבין, כי יש לו המון חברים אפילו
מכיתה יוד.
הוא לא צריך את ג'ינה, כי יש לו חברים, אבל לי אין כל כך. אבל
גם אם היו לי, את ג'ינה לא הייתי מחליפה. אף אחת לא יכולה
להבין אותי כמו ג'ינה, שהיא איתי כל כך הרבה זמן, גם כשאני
מגעילה, כי לפעמים אני יכולה להיות לא כל כך נחמדה.
רוני סיפר לי אתמול שיש לו חברה, ואפילו שהוא ניסה להיות קשוח
ראיתי עליו שהוא נורא מתרגש, אז שאלתי אותו עליה והוא אמר
שקוראים לה יוליה ושהיא עולה חדשה, ושאפילו הם עשו ביחד את
הזה, שעושים כשגדולים. אני לא בדיוק ידעתי מה זה, אבל לא היה
נעים לי להגיד לו, אז אמרתי לו שיראה לי איך בדיוק הם עושים
והוא נורא הסמיק ואמר שמה פתאום ושזה רק בגיל שלו עושים,
ולפעמים גם יותר מאוחר, ושזה הדבר הכי טוב בעולם, אבל צריך
לעשות את זה רק עם החברה שלך שאתה אוהב אותה ואז זה הכי יפה
בעולם.
אני לא יודעת בדיוק מה זה, אבל אני שמחה בשביל רוני שהוא עושה
את זה כבר.
סיפרתי לג'ינה, והפה שלה היה נראה קצת מחייך, כאילו שהיא אומרת
שאני לא אדאג, שגם לי זה יגיע, וגם לי יהיה חבר ונעשה את זה
ביחד כי נאהב אחד את השני כל הזמן.
אני רק רוצה שזה יגיע כבר, כי אז אני לא אצטרך יותר לעשות את
הזהו שאני עושה עכשיו, כי אתמול הוא בא עוד פעם, והפעם זה כאב
יותר מבפעם שעברה.
הוא אמר שזה לא כואב בכלל, ושזה לא צריך לכאוב, ושזה כואב רק
בגלל שאני ככה מלחיצה את עצמי. הוא אמר שכולם עושים את זה,
ושזה טוב בשבילי ואני אבין כשאני אגדל, ושהוא אבא שלי ושהוא
רוצה רק מה שטוב בשבילי. אז ניסיתי לא להלחיץ את עצמי, אבל בכל
זאת זה כאב לי, אז אולי אני לא בסדר, אבל מה אני אעשה שהוא ככה
נלחץ אלי והוא גם כבד נורא וזה כואב לי שמה.
אז אחר כך כשהוא נשכב לידי ואני חיכיתי רק שהוא יירדם ואני
אוכל ללכת להתרחץ ואז לישון בסלון, הסתכלתי על ג'ינה והפה שלה
היה נראה קצת עצוב, כאילו שהיא אומרת שזה לא נכון, ושככה אבא
לא עושה ואולי הוא משקר ואולי הוא פשוט לא מבין וזה לא אני שלא
בסדר אלא הוא.
אז חייכתי אליה ואמרתי לה שזה בסדר, אבל בשקט, שהוא לא ישמע,
שהיא לא תדאג, כי עוד מעט אני אגדל ואז אני אעשה את הזה שרוני
והחברה שלו עושים, וגם לי יהיה חבר כזה חמוד כמו רוני. בסוף
נרדמתי, וחיבקתי את ג'ינה חזק חזק עד הבוקר, ודווקא בכיתי רק
קצת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גוטנברג
אלכסנדר גראהם
בל
ארז טל
בועז רימר.


האיש שישן
בצהריים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/5/99 17:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זיו מגן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה