|
צבי, יליד סוף שנות ה-80
הצליח לעשות את הבלתי יאמן ולהתנדב לצבא, לקרבי.
לא כתב כבר שנתיים לפחות אבל עכשיו בקורס קצינים
הרגשות עלו והזכירו תשובות לשאלות רבות...
מקווה לביקורת בונה ותודה על התגובה :)
כשהמפל נפסק
פרח הפרח ששתלתי
|
יש אנשים
שאני לעולם לא אנשים
זה לא קשור ליופי
רק לבפנים
|
אני מחפש אותן
את העיניים שלך
כי הן כה מרגיעות
|
גג רעפים,
עץ אשוח זקן
היונים מתרוצצות
הציפורים מצייצות
ואני? למה לי?
|
ואני עדיין מאוהב
מחפש אותך בנרות
כלל לא מאוכזב
|
חיוך גדול עיניים חומות
נותנת אהבה ללא גבולות
אש בשיער וגם בלב
ממש קשה לא להתאהב
|
הלוואי והייתי יכול
לפסל או לצייר
כי כל אומנות נוגעת ברגש אחר
|
פעם היה לי חיוך
בלי שיניים, בלי עיניים
רק שפתיים, מתוחות לצדדים
|
נער אני
מבוגר יותר מבוגר פחות
אבל החיה הזאת
|
כשהיית ביסודי
התבשלה התוכנית שלי
היית קצת חנון
ממש יהושוע בן-נון
|
מתגעגע אליך
לחום ידיך
מקיפות אותי
מגנות עליי
|
בליבו יש סוד
לאחת שגרה לידו ברחוב
מטרה ברורה,
מכשולים רבים
חושב במוחו על חיים, אחרים
|
יושבים על שולחן
עטוף ירוק, עטור זהב
מי הראשון לגעת?
בך או בי?
את או אני?
|
איבדתי את הדרך בחיים
איבדתי אמונה בהרבה אנשים
מרגיש בודד מוקף המון
רוצה למצוא זמן לישון
|
עכשיו ברגע זה ולא אחר, ללא שינויים בציר הזמן ובחירה בחיים
אחרים אני מתחיל בחדר הזה שלא השתנה מאז ילדותי. אני מתחיל
לכתוב... לנסות ושוב לכתוב על פיסות נייר משמעות כלשהי.
|
האש שבי אולי לא תיכבה אבל החמצן, המזון לתשוקתה, כבר נגמר
מזמן, והקירות שפעם מלאו פרפרים אינם מתקרבים ומוחצים אלא
מתרחקים ממני, משאירים אותך כאן בחלל המציאות הריק ללא יכולת
להתחבר, להיקשר לכל מולקולת אנוש אחרת.
|
אל הארכיון האישי (14 יצירות מאורכבות)
|
|
אלק סלוגן מתחכם
נוסף.
אפילו אחד עוד
לא היה לי.
מוקי מתאונן.
מתלונן. מאונן.
ומנסה להיות
מקורי. ללא
הצלחה. |
|
