[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי זיו ברנעאל היוצרים המעריכים את זיו ברנע

לרשימת יצירות השירה החדשות
המוני המונים
רגעי רגעים
פתיתי קונפטי
של היעדרות
מפוארת.

עכשיו כבר
למדנו

קצרצר
מותיר ריחוף

יציאה קטנה מדעת
מודעת לכל המעשים,
אלו שנעשו מבלי דעת
ואלו שהיו לניסים

טרילוגיה
את יודעת שכל
מה שתאמרי
יופנה נגדך
בחקירה נגדית
וצולבת

כל מי שעומד מאחורי מלפני ומצדדי
שיפסיק.

פיוט
רפא אותי
יתר אותי
הנח אותי באור

מן החוץ ניתן לחוש חמלה
מבפנים ניתן ללכת נמוך
ואם אפשר בשקט

תש כוחי מלמנות ימים
ארוכים הם
ולבלי קץ
נמסכים להיות זה בתוך זה

ייסורים
זיו ברנע חותם על ספריו בדוכן המשוררים
זיו ברנע חובט במעיו בדוכן המקוננים

שכול
שוברת
מהפה
אל החוץ
ליחת מילים
משורבבת

המדובר הוא בהיקף הזרוע ובתחושת האחריות הניטלת כנחוץ ובכמות
הראויה (והכמעט מדודה) הידועה מראש רק לה ורק היא תחליט
אם רוחשת היא אמון אם לאו.

כמיהה
אמור לי
דבר מה קדוש
עשה אותי תועלת

מלחך בטהרה
פיסות קטנות מעצמי
תאוות בשרים

גלי בי פשט
נברי בי דרש

יחסים
ואין במשלח ידו
ואין בהכחשותיו
ואין בהכרתו

לגרור את בדידותי
ברחובות
למען יראו כולם
ויינמו

פוסטמודרניזם
נידמים לי כל החזיונות כדברי אימרה ליריים
מתחברים להיות
קימורה של אחת בקיעורה של אחרת

יחסים
בקרוב תאבד הידיעה כי
כלל היתה זו בחיי

אמונה
מסכת עירובין
ממסכת ייסורין

אתה רץ רחוק
ומגיע למקום
בו אתה יכול להסתכל לאחור
ולראות

קצרצר
הגיע הזמן
לקבל
החלטות
ישנות,

לבתר חיים - "עבר" מ"נותר"

הגות
היש קדוש בעינך?
וטמא?
מה נפלא מעינך
ומה נעלה?

שכול
אימי היתה צדקת גמורה
בבקרים היתה צדקת
ובלילות גמורה

הפתעה מקומית
מקוממת,
בשורה במשורה

יש ריח לחידלון.

וידוי
רגעים קטנים של אושר
פגעים קטנים של אדמה
ראיות מרשיעות מפעם
לפשעי היעדר מלחמה

קצרצר
אימי
נפרדת
ממני שוב

אלוהים
אז מה אתה מרגיש עכשיו?
ועכשיו?
כאב חודר?
או שטחי?

טווה
קורים
במלל
לחבר מילה
בריר
מילה

ארוטי
מי אמר

הדי הבהל נמהלו
להיות אש הקטורת

אלוהים
הם מביטים בי
כמו היו לא היו
ספקות
לא ספקות

מוות גאה לא מבויש
צועק "אני".
מוות בחירה
קיים כעצמו

הנוסחים זהים
האנשים שונים
והבכי מטנף רק את הכרית

גן עדן
ואין
לך
בכל
העולם
ייעוד
שישווה
לו

ייסורים
ליטול חיים
כמו
ליטול ידיים
ולברך

אהבה
לנהל את האהבה הזו כמו משבר
כמו תקנות לשעת חירות

אהבה
לנהל את האהבה הזו כמו משבר
כמו תקנות לשעת חירות

קצרצר
לקמוץ
יד
ולפתוח.

ארוטי
מה לי בשערו
מה לי בסיעורו

מחר אתלה אותו מנברשת האורחים מטה,
שאוכל לראותו יומיומ
ולהריח את הניקוטין החזק

פוסטמודרניזם
מוצטפא יודע למשל
ששיבוש שמו ככתוב בשפה ולא כמבוטא בחיים,
לא יגרור פיטוריו של עורך לילה בעיתון בוקר

הגיהנום
שגן העדן שלה
מעביר עלי

אלוהים
הוא ולא הוא

בדידות
מי שירוי
לא מדמדם

קינה
נוגעת
מנועה
מלגעת

אינטרוספקטיבי
היה להם צבע
של רגשות אשם
וארומה של וידוי.

צמד שירים
פעם היה הכאב
בוקע,
מתפרץ

ייסורים
כאן טמון
האלמן האלמוני,
השכול הבלתי שקול

אהבה
קצת נדהם מהרגע
מההזדמנות
האקראית שניתנה לנו
אקראית

ייסורים
מעשי ניבטים אלי
מכוערים מלידתי
אל תשאיר אותי לבד
מול הכיעור העולמי הזה

קינה
נוהג הייתי ליסרה בכוחי היחיד מול אינקצאונותה, מנצח על מרש
האבל של מותי בלא עת.
והיא בחדר הסמוך, לא יכולה לבכות כפי שראוי לה לבכות לאישה
האיומה הזו.

היא אוהבת אותו
הוא מסמן אותה

משתמו הסיבות לכתוב
החלו הסיבות לחיות

מעולם
פתאום
לא ארע דבר

אמונה
ואולי לשווא אני מאשים אותן

בכל פעם שאני אוהב אותך
אני מרחיק עוד מעט את המוות

טרילוגיה
לא תדע עוד צער
אני מבטיח.
אני נסוג -
תדע צער ועוד

בדידות
לא תדע עוד צער
אני מבטיח.
אני נסוג -
תדע צער ועוד.

הרשע ודאי בפרוזדור הארוך
וקירות העץ לא מצליחים לספוג
את הדי הבלע

אמונה
קדוש ספק,
וספק מרומה

געגוע
לקט
פאה
ושיכחה

רק ידיעה רחוקה המספרת עצמה,
שטיח אדום למטוס ריק

ארספואטיקה
לו הייתי משורר
יכול הייתי להתכוון
בשיר

מינימליסטי
נפש נרעדת בגוף
כמו איסטרא בלגינא

קרס
פתיין
פוצע

שכול אותך
אחר כך את אמך
בעט בגופתה, גלגל אותה
בהטיית זלזול, בקצה כף הרגל

קצרצר
קטמתי רוח
וראש פרח שגגה אחד

אימהות באה מחלב שדיים
ולא ממיתולוגיה של גמילות

מצב
להסב ראש ולראות מאחורייך
עקבות גרירה של מי שנאחז בשולייך לשווא.

ארספואטיקה
יש שירה מתאימה
לחדרי שירותים

אנחנו צבא השירים
שהולכים למות
בסבך חיינו צווינו
להיכתב בטעות

וחשבתי כמה ברת-מזל היא
להסתובב כך בעולם
חתומת שפם
ואהובה

אלוהים
כמו שאדם
פונה
לאלוהיו

תנועת השיחרור הלאומית מודיעה בזאת
שהיא מסירה ידיה מהמאבק המזויין
ומותירה את זירת הקרב למעוניינים בקרב
ואת זירת החיים לאלו שלא

תת מדבר עם אפידרמיס של דעת.
הפחד מהפחד מדבר עם החופש מחופש.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אוטוביוגרפי
מות אימי בא לי כבשורה
(תפס אותי באוטובוס)
(חנוט בחליפה)


לרשימת יצירות המסה החדשות
אתה תפתח חלונך לפניו ויהה זה צוהר ראשון צר מלהכיל את מה
שמסתמן להיות הגשמה מתוקה של המתנה בלתי נתפסת




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
כשאתה שוכב עם
החברה שלך אתה
גם שוכב, בעצם,
עם החבר לשעבר
שלה. ועם החברה
שלו.
ועם החבר לשעבר
שלה.

אז מה רע?

תהנה!




אד המתאבד מטיף
מעל ארגז קרטון


תרומה לבמה





יוצר מס' 1543. בבמה מאז 5/5/01 1:32

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לזיו ברנע
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה